יהושע קניאל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 7:
קניאל נולד ב[[לובלין]] שב[[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]] ערב [[הפלישה לפולין]] בתחילת [[מלחמת העולם השנייה]]. מזמן גירוש [[יהודי פולין]] בשנת [[1942]] הוסתר במשך שלוש שנים על ידי [[פולני]] בעיירה [[פופוב (עיירה)|פופוב]], שם שהה עד לשחרור פולין. [[העלייה ההמונית|עלה לישראל]] בשנת [[1949]], וגדל ב[[בני ברק]]. למד ב[[ישיבת היישוב החדש]] ואחר כך ב[[ישיבת פוניבז']] בבני ברק. [[שירות בצה"ל|שירת]] ב[[חיל המודיעין]] והשתחרר בדרגת רב-סרן.
בשנות השישים החל ללמוד [[תולדות עם ישראל]] באוניברסיטת בר-אילן. הגיש את עבודת המאסטר בשנת [[1970]]{{הערה|{{דבר||מוסמך במדעי הרוח|1971/06/24|01003}}}} בנושא: "היחסים בין ה[[מזרחים|ספרדים]] וה[[אשכנזים]] ב[[היישוב הישן|יישוב הישן]] ב[[ירושלים]]: מהתיישבות [[פרושים (היישוב הישן)|תלמידי הגר"א]] עד שנות ה-80 של [[המאה ה-19]], מדריכו היה פרופ' [[נתנאל קצבורג]]. שימש בין השנים [[1970]] עד [[1977]] כאסיסטנט במחלקה. ב-[[1978]] הגיש את עבודת ה[[דוקטורט]] שלו; נושא ה[[דיסרטציה]] היה "היחסים בין [[היישוב הישן]] ל[[היישוב החדש|יישוב החדש]] ב[[ארץ ישראל]] בתקופת [[העלייה הראשונה]] ו[[העלייה השנייה|השנייה]]." העבודה יצאה לאור בספר בהוצאת [[יד בן צבי]] ואף זיכתה אותו בפרס.
בין השנים [[תשמ"ט]] עד [[תשנ"א]] כיהן כראש המחלקה לתולדות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן. מחקרו התמקד ביחסים בין העדות היהודיות ביישוב הישן בארץ ישראל בכל המאה ה-19, באופן שילובה של ההגירה הציונית בראשיתה ובאינטראקציה בין היישוב הישן ליישוב החדש. שימש כמנהל המכון לחקר [[הציונות הדתית]] בשנים תשנ"ד עד תשנ"ה.
| |||