הבדלים בין גרסאות בדף "המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות"

מ
בוט החלפות: בן-גוריון
מ (עימוד בפרק קישורים חיצוניים; סדר בפרק קישורים חיצוניים (בוט סדר הפרקים))
מ (בוט החלפות: בן-גוריון)
[[קובץ:Ben Yehuda 22-2-1948.jpg|שמאל|ממוזער|200px|החורבן ברחוב בן יהודה כתוצאה מפיצוץ [[מכונית תופת|מכונית התופת]]]]
[[קובץ:Prof Fekete Rector Heb U1.jpg|שמאל|ממוזער|200px|פרופ' [[מיכאל פקטה]], רקטור [[האוניברסיטה העברית]], אוסף מנת מים בעת המצור על ירושלים]]
'''ה[[מערכה (צבא)|מערכה]] על [[ירושלים]]''', סביבותיה והדרכים המובילות אליה נמשכה לכל אורכה של '''[[מלחמת העצמאות]]''', החל משלב א' – מלחמת האזרחים, [[ההתקפה על אוטובוס 2094|שפרצה]] למחרת קבלת ההחלטה באו"ם על [[תוכנית החלוקה]] ב[[כ"ט בנובמבר 1947]], עבור בשלב ב' - פלישת [[מדינות ערב]] לתחומי [[ארץ ישראל המערבית]] ובכללם שטחי [[מדינת ישראל]] ביום [[הכרזת העצמאות|הכרזת עצמאותה]] וממועד [[ההפוגה השנייה]] עת התייצבו גבולות הפסקת האש, שלימים נודעו בשם [[הקו העירוני]], ועד [[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות|הסכמי שביתת הנשק]] באפריל [[1949]], ב[[עצימות נמוכה]]. ירושלים הייתה אחד ממוקדי הקרבות המרכזיים במלחמת העצמאות משום היותה "נשמתה של ארץ ישראל...אחרת לא נהיה ראויים לשם עם ישראל" - דבריו של [[דוד בן -גוריון]]. כשליש מהנופלים במלחמה נפלו בסביבותיה. במהלך מחציתה הראשונה של המלחמה היה חלקה היהודי של העיר נתון ב[[מצור]] חלקי, ומאמץ אזרחי וצבאי רב מאוד הושקע בהעברת אספקה אליה מהשפלה.
 
בראשיתה של המערכה התעמתו [[כוח המגן העברי]] וכוחות ערבים בלתי סדירים (מיליציות חמושות שנקראו ביישוב: 'כנופיות'), כאשר בתווך עומדים כוחות צבא ומשטרה בריטיים, ולאחר הקמת המדינה בין כוחות [[צה"ל]] שהוקם על בסיס כוחות [[ההגנה]] וה[[פלמ"ח]], לבין "[[הלגיון הערבי|הלגיון הערבי (הלגיון הערבי של עבר הירדן")]]" הירדני ו[[הצבא המצרי]]. לצד כוחות צה"ל פעלו בירושלים כוחות עצמאיים של ה[[אצ"ל]] וה[[לח"י]] תוך שיתוף פעולה עם כוחות צה"ל, אך ללא קבלת מרות מלאה וזאת עד שחברו ל[[צה"ל]].