הנדסת תחבורה – הבדלי גרסאות

מדעים ([[פיזיקה]], [[כימיה]] ו[[מתמטיקה]]), [[אדריכלות]] (בינוי ערים), [[הנדסת תעשייה וניהול]] (חקר ביצועים ו[[כלכלה]]), [[הנדסת חשמל]] (בקרה ו[[הנדסת חשמל]]), ו[[הנדסת גיאו-אינפורמציה]] ומיפוי (מערכות מידע [[גאוגרפיה|גאוגרפי]], [[בסיס נתונים|מסדי נתונים]] גיאו-מרחביים והיבטים [[מדעי הסביבה|סביבתיים]]) והומניים ([[פסיכולוגיה]], תהליכי [[קבלת החלטות]] ו[[סוציולוגיה]]).

על פי דיני מדינת ישראל התואר הראשון מאפשר רישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים ומאפשר תכנון במגבלות מסוימות. על מנת להפוך למהנדס מורשה, ולהסיר מגבלות אלו, יש להתמחות בתחום מסוים (תכנון תחבורה, תנועה, גאומטריה, תכנון פיסי וכדומה) במשך 3 שנים.

בישראל נלמדת הנדסת תחבורה רק ב[[הטכניון|טכניון]] כחלק מן [[הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית]]. לימודי ההסמכה נמשכים כ-4 שנים, ובסיומם מקבלים הבוגרים תואר [[בוגר אוניברסיטה]] (B.Sc) בהנדסת תחבורה. [[מוסמך אוניברסיטה|תואר שני]] (M.Sc) ותואר [[דוקטור]] בתחום הנדסת תחבורה ניתןניתנים במגוון מסלולי לימוד המוצעים לסטודנטים מצטיינים כחלק מהשתלמותם לתואר. הם רב גוניים, וכוללים את במקצועותמקצועות [[מדעים מדויקים|המדעים המדויקים]], [[מדעי החברה]], תכנון צמתים דרכים ותשתיות, [[חקר ביצועים]] ותכנון אורבני, הדרושים לתפקוד מהנדס התחבורה. תוכנית הלימודים המוצעת נועדה לספק את הכלים ובסיס המיומנויות הנדרשהנדרשים ממהנדס התחבורה בעולם משתנה של טכנולוגיה שבו קיימת הקפדה על יצירת סביבה [[פיתוח בר קיימא|בת-קיימא]].