חניגלבת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תו כיווניות
Matanyabot (שיחה | תרומות)
שורה 14:
במשבר השלטוני שהתרחש באשור לאחר מותו של המלך [[תגלת-פלאסר הראשון]] (1115-1076 לפנה"ס), חדרו לאזור שבטים נוודים, כמו הארמיים ושבטי אחלמו, שהיקשו על השליטה של אשור באזור. בתחילת המאה ה-12 לפנה"ס, עלה לשלטון על אשור המלך [[נינורתה-אפאל-אקור]] {{אנ|Ninurta-apal-Ekur}}, שמוצאו היה מהשושלת ששלטה בחניגלבת. הוא נחשב למלך לא חוקי, כי לא היה יורש ישיר לבית המלוכה. כתובת משנת 894 לפנה"ס של [[אדד-ניררי השני]] מספרת על מסעו למתקפה חוזרת כנגד הארמים במערב. בדרכו לחניגלבת עבר ב[[גוזן]].{{הערה|שם=מקראית|הערך "גוזן", [[אנציקלופדיה מקראית]], כרך ב - ז, עמ' 452}} אשור חזרה לשלוט באזור בתחילת המאה ה-8 לפנה"ס, תקופת [[האימפריה הנאו-אשורית]] והשם חניגלבת חזר לשמש לציון האזור הגאוגרפי שבין הפרת, החבור והבליח. בתקופתו של [[אסרחדון]], מוזכרת חניגלבת כמקום שבו התקבצו אותם אנשים שבאו לעזרתו של אסרחדון, בחוזרו ל[[נינוה]] לאחר רציחתו של אביו [[סנחריב]], כדי לתבוע את כס המלוכה שהובטח לו.{{הערה|שם=טרבור}}
 
במקורות נמצא שימוש בשם חניגלבת, ככינוי גנאי אצל ה[[בבל]]ים. בבל הייתה ממלכה וסאלית של המלך האשורי [[סנחריב]] (681-689 לפנה"ס), ומרדה בו כל הזמן. כדי לפתור את הבעיה, הוא כבש אותה, החריבה ולקח את פסלו של [[מרדוך]], האל הפטרון של העיר. המסורת הבבלית המאוחרת ראתה בסנחריב מלך ברברי וכינתה אותו "חניגלבתו", שמשמעותו: בן חניגלבת.{{הערה| עורך: [[בנימין מזר]], '''[[אנציקלופדיה מקראית]], כרך ה', הערך "סנחריב" , עמ' 1064}}
 
==הערות שוליים==