נארי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת קישור לא פעיל
שורה 1:
'''נארי''' הוא שם מקומי לקרום לבנבן נוקשה המכסה [[סלע|סלעי]] [[אבן גיר|גירקירטון]] ו[[קירטוןחוואר]] באזורים צחיחים למחצה, שבהם כמות ה[[משקעים]] היא בין 300 מ"מ לבין ל-700 מ"מ בשנה, כמו ההרים במרכז [[ארץ ישראל]]: [[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]], [[השומרון]] ו[[הגליל]]. הוא מורכב בעיקר מ[[פחמת הסידן]]. התופעה מוכרת בעולם כולו והנארי שייך למשפחת הסלעים הנקראים בלועזית: קליצֶ'ה (caliche) או קלקריט (calcrete){{הערה|1={{צ-ספר|מחבר=[[עמנואל מזור]]|שם=גיאולוגיה בפטיש ישראלי|מו"ל=[[האוניברסיטה הפתוחה]]|שנת הוצאה=1980|ISBN=965-06-0276-3|מקום הוצאה=תל אביב}}}}
 
==חשיבותו==
לסלע הנארי הייתה חשיבות גדולה עבור תושבי אזורים אלו. מסיבות שונות קשה לחפור [[בור מים]] לאגירת מי גשמים בסלעים הנפוצים בהרים אלה: ה[[חוואר]], ה[[קירטון]], וה[[אבן גיר|גיר]]. סלע הגיר הוא סלע קשה. באדמת חוואר, קשה לשמור על קיומו של בור חפור, שכן החוואר בבואו במגע עם המים הופך לבוץ והבור מתמוטט. בסלע הקירטוני הרך והפריך קל לחפור בור מים, והוא אינו הופך לבוץ, עם זאת לסלע קירטון דרושה תכונה נוספת כדי שיהיה מתאים לחפירת בורות והיא שהחלק העליון יהיה קשה, אחרת תקרת הבור תקרוס לתוכו. שכבת הנארי הקשה הקיימת מעל הקירטון מהווה את תקרת הבור היציבה.
 
הנארי נפוץ גם בתור ה"גג" של [[מערה|מערות]]. תקרת מערות בנויה מסלע נארי קשה. הוא עמיד יחסית בפני [[סחיפה]] שלא כמו הסלע הקירטוני הרך המצוי תחתיו. לעתים המערה מצויה במקום בו היה בעבר בור מים, כמו באזור [[בית גוברין (עיר קדומה)|בית גוברין]] - "מערות הפעמון" המפורסמות. במקרה זה מבחינים בתקרת המערה במעין פתח. פתח אשר דרכו נחצב הבור וממנו נשאבו המים. במרוצת הזמן קרס אחד מקירות הבור וממנו נוצרה כניסה לבור שהפך למערה. פתח הבור נותר בתור פתח איורור או בתור מקור אור לתושבי המערה.
 
==נסיבות היווצרות==
שורה 10 ⟵ 5:
סלע נארי מתהווה מעל לסלעי הקירטון בתצורות השפלה : [[תצורת ע'רב|ע'רב]], [[תצורת טקייה|טקייה]] ו[[תצורת צרעה|צרעה]] (בעיקר פרט מראשה) וכן מעל [[תצורת בית גוברין]] והקונגלומרט של [[תצורת בית ניר]].
 
נסיבות ההיווצרות שנויות במחלוקת. [[יהודה ליאו פיקרד]] סבר שהנארי הוא קרום גירי שנוצר עקב עלייה [[נימים|נימית]] של [[תמיסה|תמיסות]] [[אבן גיר|גירניות]], [[מלח (כימיה)|מלח]]ים ו[[מינרל]]ים. המים מתנדפים, והמינרליםוהגיר שוקעיםשוקע בנקבוביות שבסלע הקירטון וכך נוצרת שכבת סלע עבה וקשה יותר.
 
'''אתר עץ הדעת''' מצטט את דן ואת גולדברג המעלים את הסברה כי קרום הנארי הוא חלק אינטגרלי של שכבת ה[[קירטון]]. חלקה העליון של השכבה מתבלה בשל שני גורמים: ירידת הגשם בחורף ועלית נימי מים בקיץ. תמיכה בהשערה נמצאה ב[[מאובן|מאובנים]] שנמצאו בשכבת הנארי. והם לא יכלו להיות חלק מהקרום הגירי שנוצר אלא חלק משכבת קירטון קיימת.
 
החוקרים פיתחו נוסחה המכונה "גורם הגשם", לפיה כמות המשקעים והטמפרטורה השנתית קובעים האם תווצר שכבת נארי. גורם גשם בערכים 15-30 נחשב אופטימלי להתפתחות נארי.לעומת זאת, בנגב לא התפתח נארי כי גורם הגשם הוא סביב 5, וכנ"ל בצפת או במעלות, שגם בהן יש קירטון אך לא נוצר נארי, כי גורם הגשם הוא סביב 40.
 
==חשיבותו==
לסלע הנארי הייתה חשיבות גדולה עבור תושבי אזורים אלו. מסיבות שונות קשה לחפור [[בור מים]] לאגירת מי גשמים בסלעים הנפוצים בהרים אלה: ה[[חוואר]], ה[[קירטון]], וה[[אבן גיר|גיר]]. סלע הגיר הוא סלע קשה. באדמת חוואר, קשה לשמור על קיומו של בור חפור, שכן החוואר בבואו במגע עם המים הופך לבוץ והבור מתמוטט. בסלע הקירטוני הרך והפריך קל לחפור בור מים, והוא אינו הופך לבוץ, עם זאת לסלע קירטון דרושה תכונה נוספת כדי שיהיה מתאים לחפירת בורות והיא שהחלק העליון יהיה קשה, אחרת תקרת הבור תקרוס לתוכו. שכבת הנארי הקשה הקיימת מעל הקירטון מהווה את תקרת הבור היציבה.
 
הנארי נפוץ גם בתור ה"גג" של [[מערה|מערות]]. תקרת מערות בנויה מסלע נארי קשה. הוא עמיד יחסית בפני [[סחיפה]] שלא כמו הסלע הקירטוני הרך המצוי תחתיו. לעתים המערה מצויה במקום בו היה בעבר בור מים, כמו באזור [[בית גוברין (עיר קדומה)|בית גוברין]] - "מערות הפעמון" המפורסמות. במקרה זה מבחינים בתקרת המערה במעין פתח. פתח אשר דרכו נחצב הבור וממנו נשאבו המים. במרוצת הזמן קרס אחד מקירות הבור וממנו נוצרה כניסה לבור שהפך למערה. פתח הבור נותר בתור פתח איורור או בתור מקור אור לתושבי המערה.
 
==שכיחותו בקרקעות==
 
הנארי תורם מרכיב מינרלי כהה לקרקעות הבאות: [[טרה רוסה]], [[רנדזינה]] חומה, [[ליתוסול]] חום ואפילו ב[[כורכר]]. מתחת לקרקעות מהסוגים האלה ניתן לאתר את הקרוםקרום הנארי הקשה.
 
==הצומח בנארי==