פרשת הרצח בחולות תל נוף – הבדלי גרסאות

מאז שחרורו לא שב יותר שמו של שיינצויט לכותרות. הוא [[עברות|עברת]] שם משפחתו ל"רב-און" והמשיך לנהל תביעות משפטיות נגד נתבעים שונים{{הערה|{{דבר||הזמנת נתבע לדין בתביעת קרקעות שרב און הגיש נגדו בשנת 1951|1951/03/23|00519}}}} בקשר לקרקעות שמכר להם. שמו שב והופיע בעיתונים כאשר בשנת [[19541953]] הגיש, בשם משפחתו החדש, רב-און, תביעה של 160,000 לירות בבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד 6 עורכי דין שניהלו את רכושו הקרקעי בעת היותו במאסר. עילת התביעה הייתה כי הנתבעים מעלו באמונו, הציעו למכירה פומבית את קרקעותיו והם עצמם קנו אותן בפרוטות.{{הערה|{{חרות||שיינצוויט תובע מסניגוריו החזרת 160,00 ל"י|1954/03/29|00425}}}}. בתום הדיון נתן בית המשפט את פסק דינו בו דחה את עיקר התביעה וחייב את הנתבעים, בשל אחת העילות שבה, בתשלום של פיצוי סמלי בסך 4 לירות בלבד לששת הנתבעים ביחד. לעומת זאת חייב את התובע לשלם לנתבעים את הוצאות המשפט ושכר טרחה בסך 1,500 לירות.