מנחת העומר – הבדלי גרסאות

 

==קציר העומר==

 

לפי ההלכה,{{הערה|{{רמב"ם||תמידין ומוספין|ז|ה}}}} הקציר הוא מצווה והוא אף דוחה את ה[[שבת]]. (קציר הוא אחד מ[[ל"ט אבות מלאכה]] שאסור לעשות בשבת מן ה[[תורה]]). המצווה היא לקצור "קמה" במיוחד בשביל הקורבן, אך אם הביאו עומרים קצורים, הקורבן כשר. העומר היה בא מן השעורים, למרות שבתורה לא מפורש מאיזה מין. התבואה צריכה להיות דווקא מארץ ישראל, ולכתחילה יש להביאה ממקום קרוב ל[[בית המקדש]]{{הערה|{{משנה|מנחות|י|ב}}}}.

 

====מהלכות הקצירה====

קוצרים שלוש סאים (מידת נפח) של שעורה, בשלושה אנשים, בשלושה מגלים, לתוך שלוש קופות.

יש לקצור תבואה לחה ולא יבשה, אך גם יבשה כשרה.

 

==ההקרבה==

 

ביום ט"ז בניסן [[כהן]] בולל את עשירית האיפה של קמח השעורים בלוג שמן ונותן עליו קומץ לבונה, כשאר [[קורבן מנחה|המנחות]]. כהן [[תנופה|מניף]] את המנחה במזרח ה[[מזבח]], ו[[הגשה|מגיש]] אותה לקרן מערבית דרומית כשאר המנחות. כהן [[קמיצה|קומץ]] את המנחה לאחר שהוקרבו [[קורבן מוסף]] וכבש העולה, אך לפני שהוקרב [[קורבן תמיד]] של בין הערביים, ומקטיר את הקומץ. הנותר מן המנחה - שנחשב אחד מכ"ד [[מתנות כהונה]] - נאכל לכהנים כשיירי כל המנחות.

{{ערך מורחב|חג העומר}}

עם חידוש ההתיישבות החקלאית בישראל חודש גם מנהג קציר העומר. הטקס ברוב הקיבוצים שעורכים אותו מבוסס על הטקס שעיצבו [[מתתיהו שלם]] ו[[לאה ברגשטיין]] ב[[רמת יוחנן]].{{הערה|1=[http://www.chagim.org.il/ListPages.aspx?catid=374 טקס קציר העומר] באתר חגים}}

 

== ראו גם ==