בן ציון אברהם קואינקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה, קו מפריד בטווח מספרים
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{רב
[[קובץ:R Ben Zion Aavraham Cuenca.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב בן ציון אברהם קואינקה]]
|שם=הרב בן ציון אברהם קואינקה
|תמונה=[[קובץ:R Ben Zion Aavraham Cuenca.jpg|250px]]
|כיתוב=
|כינוי=
|תאריך לידה=
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=
|מקום פטירה=
|מקום קבורה=
|תאריך לידה לועזי=
|תאריך פטירה לועזי=
|מקום פעילות=
|השתייכות=
|תחומי עיסוק=
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|בני דורו=
|חיבוריו=
}}
[[קובץ:Signature and stamp R. Ben Zion Avraham CUENCA.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חתימה וחותמת של בן ציון אברהם קואינקה, מתוך פסק דין משנת 1930]]
[[קובץ:HAMEASEF magazine FRONT PAGE FIRST EDITION 1896.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער הגיליון הראשון של כתב העת התורני 'המאסף']]
שורה 10 ⟵ 30:
נולד לאברהם ולבכורה-דונה קואינקה ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]]. משפחתו נושאת את שמה של עיר מוצאה [[קואנקה (ספרד)|קואנקה]] ב[[ספרד]]. בסוף [[המאה ה-15]] גלתה המשפחה ל[[סלוניקי]] שב[[יוון]], ובה התגוררו צאצאיה מאות שנים. הוריו עלו מסלוניקי לארץ ישראל במחצית [[המאה ה-19]].
 
מוריו הראשונים של בן ציון קואינקה היו הרב מרדכי ישראל שיריזלי, הרב מנחם בכר יצחק והרב וידאל חנוך אנג'יל. בטרם מלאו לו עשר שנים נמצא ראוי להניח [[תפילין]], ובעקבות דרשת [[בר מצווה|בר המצווה]] שנשא בבית הכנסת יצא לו שם כ[[עילוי (לימוד)|עילוי]]. משבגר פסק מהעבודה בבית המסחר שהוריש לו אביו, וראה יעוד בלימוד תורה וידיעות כלליות. בגיל 15 נשא לאישה את קרובתו, אסתר קואינקה. הם התגוררו בעיר העתיקה ומאוחר יותר עברו אל מחוץ לחומות, לשכונת [[ימין משה]] ובהמשך ל[[אוהל משה]]. בשנת [[ה'תרנ"ח]] ([[1898]]) בהיותו בן שלושים, התמנה לראש ישיבת 'תפארת ירושלים'. הוא אמץ את הצעתו של [[נסים בכר]], שייסד וניהל את בית הספר למלאכה בירושלים של [[כי"ח]], ותמך בהכנסת שיעורים ב[[דקדוק עברי]], ב[[תולדות עם ישראל]], באגדה ובמדרשי חז"ל לתוך תוכנית הלימודים. בין תלמידיו היו הסופר [[יהודה בורלא]] וחוקר ארץ ישראל [[דוד בנבנישתי]]. היה רגיל להתפלל בבית הכנסת טארנטו שבשכונת אהל משה, ומקום מושבו מצוין שם עד היום.
משבגר פסק מהעבודה בבית המסחר שהוריש לו אביו, וראה יעוד בלימוד תורה וידיעות כלליות. בגיל 15 נשא לאישה את קרובתו, אסתר קואינקה. הם התגוררו בעיר העתיקה ומאוחר יותר עברו אל מחוץ לחומות, לשכונת [[ימין משה]] ובהמשך ל[[אוהל משה]]. בשנת [[ה'תרנ"ח]] ([[1898]]) בהיותו בן שלושים, התמנה לראש ישיבת 'תפארת ירושלים'. הוא אמץ את הצעתו של [[נסים בכר]], שייסד וניהל את בית הספר למלאכה בירושלים של [[כי"ח]], ותמך בהכנסת שיעורים ב[[דקדוק עברי]], ב[[תולדות עם ישראל]], באגדה ובמדרשי חז"ל לתוך תוכנית הלימודים. בין תלמידיו היו הסופר [[יהודה בורלא]] וחוקר ארץ ישראל [[דוד בנבנישתי]]. היה רגיל להתפלל בבית הכנסת טארנטו שבשכונת אהל משה, ומקום מושבו מצוין שם עד היום.
 
לאחר [[מאורעות תרפ"ט]] בהם נהרגו רבני הקהילה היהודית בחברון, שימש הרב קואינקה רב בקהילת יהודי חברון, שחזרו להתגורר בה עד מאורעות תרצ"ו. הרב קואינקה נפטר בתרצ"ז ונקבר ב[[הר הזיתים]] בירושלים.