קונגרס ברלין – הבדלי גרסאות

כאמור קודם לכן, רוסיה שאפה לשלוט על הבלקן מטעמים אידאולוגים של פאן-סלאביות (אם כי ניתן לומר גם ששאיפתה לשלוט בבלקן, מטעמים אימפריאליים או אסטרטגיים, תורצה במונחים פאן סלאביים). שליטה רוסית בבלקנים תאפשר לרוסיה אחיזה טובה יותר בים השחור ולאחר מכן גם [[הים התיכון|בים התיכון]]. בריטניה, שרצתה לשמור על [[מאזן כוחות]] בין מעצמות אירופה ולשמור על ה[[קולוניה|קולוניות]]האינטרסים שלה ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], ניסתה למנוע מרוסיה בכל דרך להשיג את מטרותיה שכן שליטה רוסית בים התיכון משמעותה הפרת מאזן הכוחות בין המעצמות ובהמשך אף התנגשות ישירה בין האינטרסים של הקולוניותהמאחזים הבריטיות להתעצמות הרוסית. איחוד [[איחוד איטליה|איטליה]] ואיחוד [[איחוד גרמניה (המאה ה-19)|גרמניה]] ב-[[1871]] סיכלו את שאיפותיה של [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]] להתפשטות טריטוריאלית בכיוון דרום-מערב שם היוקמה כעת גרמניה ואיטליהאיטליה. אוסטרו-הונגריה שינתה את מדיניותיה והתרכזה בעיקר בחיזוק השפעתה בדרום מזרח, בבלקן, ופעולהובפעולה כנגד תנועות פאן-סלאביות בתחומי האימפריה שניסו להפיל את שלטון [[בית הבסבורג]] כדי לקבל עצמאות. לאחר ניצחונה של פרוסיה ב[[מלחמת צרפת-פרוסיה]] ויצירת גרמניה, הייתה גרמניה למעצמה היבשתית היחידה ללא אינטרסים בבלקן, מה שהפך אותה למתווכת נייטרלית מתאימה בין המעצמות לפתירת השאלה בנוגע לעתידו של אזור הבלקן.