א-ריש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עיצוב
שורה 2:
'''א-ריש''' הייתה שכונה ערבית של [[יפו]] ממזרח לשכונת [[אבו כביר]]. לפי אחת המסורות קיבל התל את שמו, שמשמעותו "תל הראשים", ב-[[1775]], כאשר קצין מצרי שמרד בטורקים טבח בתושבי [[יפו]] וריכז את גולגלותיהם במקום.
 
בפרוץ שלב א' של [[מלחמת העצמאות]] - מלחמת האזרחים, ריחף איום ממשי גם על שכונותיה הדרומיות של תל אביב, על [[בת ים]], [[מקווה ישראל]], ושכונות מולדת ו גריןוגרין שבפאתי [[חולון]]. הערבים זיהו את יתרון הגובה של תל א-ריש שחלשה על סביבותיה מרום 44 מטרים והציבו עליה שני [[מקלע כבד|מקלעים כבדים]] מדגם [[שפנדאו]], האחד בבית הלבן שבגבעת החרבה והאחר בבית האדום. ב-12 בדצמבר 47 התקיפו ערבים, מעמדה בגבעת החרבה בפאתי תל א-ריש, בירי, את שכונת גרין בחולון והניסו יהודים מבתיה הקיצוניים. בפעולת תגמול למחרת כבשו אנשי פלוגת החי"ש החולונית, לימים פלוגה ב' של [[גדוד 51]] של [[חטיבת גבעתי (תש"ח)|גבעתי]], את הגבעה ופרקו את עמדת הירי אך נאלצו לסגת מפני התקפת נגד ערבית במהלכה נהרג אחד הלוחמים.
 
התחבורה היהודית מתל אביב לחולון ומשם לירושלים ולמושבות הדרום בואכה [[נגב]] שבה ונתקפה מאבו כביר וא-ריש.{{הערה|{{דבר||3 ערבים נהרגו בתל א-ריש|1947/12/23|00110}}}} עקב כך הוסטה בינואר 48 התחבורה לנתיב חדש - [[דרך הביטחון]], בשולי השכונות הדרומיות של תל אביב (כיום [[דרך בן-צבי]]). דרך זו שימשה את תחבורת היישוב היהודי עד כיבוש האזור.