גלוריה אנזלדואה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 44:
אחת מתרומותיה העיקריות הייתה חשיפת הקהילה האקדמית בארצות הברית למונח "מסטיסה", שכוונתו להיות מעבר ל[[אופוזיציות בינאריות|חלוקה הבינארית]] בה יש 2 אפשרויות בלבד: "כך או כך" ולהביא את תפיסתה לדיון אקדמי.
 
בכתיבתה התאורטית, אנזלדואה מתייחסת ל"מסטיסה החדשה" אותה היא מתארת כאשה המודעת ל[[דילמה|קונפליקט]]ים ולעירוב הזהויות ומשתמשת בנקודת המבט החדשה הזו כדי לאתגר את החשיבה הבינארית של העולם המערבי. צורת החשיבה של "המסטיסה החדשה" באה לידי ביטוי בתפיסת ה[[פמיניזם פוסט-קולוניאלי|פמיניזם הפוסט-קולוניאלי]] שספרה מהווה בו אבן דרך משמעותית. הפמיניזם הפוסט-קולוניאלי נהגה בעיקר בהודו, ואנזלדואה משכה אותו הלאה לפמיניזם דה-קולוניאלי, של שחרור מהריבון. התאוריה שלה מציעה אלטרנטיבה אוטופית להשתחררות מעולו של הריבון על ידי תהליך ריפוי אינדיבידואלי וקהילתי העוסק לא רק בתגובה לריבון הגזען, אלא גם ביצירת אלטרנטיבה שתתקיים בלעדיו.
 
כפי שאנזלדואה חשה שלא ניתן לאפיין אותה כחלק ממוצא כזה או אחר כך גם תפסה את עצמה כבעלת מספר זהויות מיניות. למרות שבתחילת הקריירה שלה היא הזדהתה כלסבית, מאוחר יותר השמיטה את ההגדרה הזהותית הזו. ולמרות שבבגרותה קיימה מערכות יחסים הן עם גברים והן עם נשים, היא סירבה להזדהות כהטרוסקסואלית או כ[[ביסקסואלית]]. על פי תפיסתה, קיים קשר בין שחרור מ[[גזענות]], מ[[לאומנות]] ומדיכוי לשוני ותרבותי לבין שחרור [[מגדר]]י כאשה ושחרור מיני כלסבית.