אליזבת קיידי סטנטון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 33:
 
== פילוג אידאולוגי בין התנועה לביטול העבדות לתנועת לזכויות הנשים ==
אחרי [[מלחמת האזרחים האמריקנית|מלחמת האזרחים האמריקאית]], סטנטון ואנתוני עזבו את התנועה לביטול העבדות בעקבות התנגדותן [[התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית|לתיקון ה-14]] [[התיקון ה-15 לחוקת ארצות הברית|וה- 15]] לחוקת ארצות הברית שנתנו זכות הצבעה לגברים אפרו-אמריקאעםאמריקאים בלבד. לטענתן, זכות ההצבעה לגברים שחורים הובטחה כבר [[התיקון ה-13 לחוקת ארצות הברית|בתיקון ה-13 לחוקה]] ובמידה ותתאפשר רק זכות הצבעה לגברים, הדבר ירחיק עוד יותר הסיכויים שנשים יקבלו זכות הצבעה{{הערה|שם=הערה מספר 20170412052329:1}}. סטנטון העריכה שאם המילה זכר תכנס לחוקה "ייקח לנו לפחות מאה שנה להוציא אותה"{{הערה|שם=הערה מספר 20170426064823:0|{{צ-ספר|מחבר=DuBois, Ellen Caro|שם=Feminism and Suffrage: The Emergence of an Independent Women's Movement in America, 1848-1869|מו"ל=Cornell University Press|שנת הוצאה=1978|קישור=}}}}. הן היו מאוכזבות מהקולגות מהתנועה לביטול העבדות שזנחו את המאבק למען זכויות נשים{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Rakow, Lana F. and Kramarae, Cheris, editors, כרך|שם=The Revolution in Words: Righting Women 1868–1871|מו"ל=Routledge|שנת הוצאה=2001|כרך=Volume 4 of Women's Source Library|קישור=https://books.google.co.il/books?id=Ahcmo4_Jko0C&pg=PA47&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false}}}}. בסופו של דבר, הרטוריקה של סטנטון נגד זכות ההצבעה לאפרו-אמריקאים קבלה גוונים גזעניים. סטנטון טענה שנשים בעל זכות הצבעה אשר הן בעלות "רכוש, חינוך ועידון" נדרשות לאזן את הצבעתם של עבדים לשעבר ומהגרים ש"העוני, הבורות וההשפלה [שחוו בחייהם]" עשויים להשפיע בצורה שלילית על מערכת הפוליטית האמריקאית{{הערה|שם=הערה מספר 20170412052329:1}}. בהזדמנות אחרת אמרה סטנטון שזו "שאלה רצינית אם מוטב שנעמוד בצד ונראה את 'סמבו' [כינוי גנאי לאפרו-אמריקאים] נכנס לממלכה [קבלת זכויות האזרח] לפנינו".{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Shane Mountjoy|שם=The Women's Rights Movement: Moving Toward Equality|מו"ל=Chelsea House Publications|שנת הוצאה=2007|עמ=73|קישור=https://books.google.co.il/books?id=Jz_vdKyxtR8C&pg=PA73&lpg=PA73&dq=%27Sambo%27+walk+into+the+kingdom+%5Bof+civil+rights%5D+first&source=bl&ots=n3dOODz_I9&sig=8JBVsqNnMO9vArvAq543Fsr2pr8&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwiyt9n2h5jTAhWC0xQKHd_8DU0Q6AEIGDAA#v=onepage&q='Sambo'%20walk%20into%20the%20kingdom%20%5Bof%20civil%20rights%5D%20first&f=false}}}}. ב-1869 במפגש טעון בין סטנטון ופרדריק דאגלס, שעד אז היו בעלי ברית, השמיעה סטנטון שוב טיעונים גזעניים ובתגובה לכך אמר דאלגס: "''כאשר נשים, בשל היותן נשים, היו נרדפות ברחבי הערים ניו-יורק וניו-אורלינס; כאשר הן היו נגררות מהבתים והיו תולים אותן על עמודי תאורה; כאשר היו קורעים את הזרועות של הילדים שלהן ומרוצצים את המוח שלהם על המדרכה; כשתהיו אובייקטים לעלבון וזעם על כל צעד ושעל; כאשר תמצאו בסכנה משום שהבתים שלכן עלולים להישרף ... אז תהייה הדחיפות לקדם הצבעה שווה לשלנו.''"{{הערה|{{Cite news|url=http://www.nytimes.com/2008/01/13/weekinreview/13leibovich.html|title=Rights vs. Rights: An Improbable Collision Course|last=Leibovich|first=Mark|date=2008-01-13|newspaper=The New York Times|issn=0362-4331|access-date=2017-04-11}}}}
[[קובץ:Petition of E. Cady Stanton, Susan B. Anthony, Lucy Stone, and others (1865).jpg|ממוזער|279x279 פיקסלים|העצומה למען זכות הצבעה אוניברסלית]]
למרות התבטאויותיה הגזעניות, סטנטון האמינה בזכות בחירה אוניברסלית, לגברים ונשים, שחורים ולבנים. כשדברה בעד זכות הבחירה לנשים שחורות טענה כי מניעת זכות הצבעה דן אותן לשעבוד משולש, שגברים לא מכירים: עבדות, מין וגזע{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Ellen DuBois|שם=The Radicalism of the Woman Suffrage Movement: Notes toward the Reconstruction of Nineteenth-Century Feminism|כתב עת=Feminist Studies|כרך=Vol 3. No. 1/2|עמ=63-71|שנת הוצאה=1975}}}}.