הבדלים בין גרסאות בדף "מוזיקה תוכניתית"

אין תקציר עריכה
מ (הוספה)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית
'''מוזיקה תוכניתית''' היא אפיון של [[יצירה מוזיקלית]] המתארת או מתבססת תכנים חוץ מוזיקליים, כגון: סיפורים, סרטים, תמונות וציורים.
 
בבסיס הרעיון נמצאת ההנחה שיצירה מוזיקלית יכולה לבטא ולתאר יצירה ספרותית, רעיון [[פילוסופיה|פילוסופי]], סיפור אישי, יצירה מן ה[[אמנות פלסטית|אמנות הפלסטית]], וכו', זאת בעזרת טכניקות חיבור שונות (תזמור מיוחד, [[מרקם]], צבעוניות, שימוש ב[[מוטיב (מוזיקה)|מוטיבים]]במוטיבים מיצגים ועוד). מאחר שמוזיקה תוכניתית מקושרת באופן בלתי נפרד לדימוי מוחשי אחר, היא הופכת ל[[מוזיקהלמוזיקה מופשטת]] פחות מאשר יצירה מוזיקלית לא-תוכניתית, והיא ההיפך מ[[מוזיקה אבסולוטית]]. המוזיקה התוכניתית מדגימה אולי בצורה הבולטת ביותר את העושר המוזיקלי ואת האפשרויות להעביר רעיונות בעזרת צלילים בלבד, ולגרום גם לכך שהיצירה המוגמרת, הסופית, תשלוט לגמרי בתוכן ובמידה מסוימת תהיה אף עצמאית ומשוחררת ממנו.
 
ב[[מוזיקה מערבית|מוזיקהבמוזיקה המערבית]], המוזיקה התוכניתית (שאינה [[מוזיקה ליטורגית|ליטורגית]], [[אופרה|אופראית]] או קולית) הפכה נפוצה בעיקר מהמאה ה-19 ואילך, אך היה לה קיום לפני כן. ישנן כמה דוגמאות ידועות מלפני המאה ה-19: [[קונצרטו|הקונצ'רטי]] המפורסמים של [[ויולדי|ויואלדי]] (ארבע העונות) גם הם מוזיקה תוכניתית מובהקת, ולכל [[קונצרטו|קונצ'רטו]] נתן המלחין תיאור-סיפורי קצר המשקף את המופיע ב[[פרק (מוזיקה)|פרק]] בעזרת [[תצליל|תצלילים]] ומוטיבים. דוגמה קלאסית נוספת היא [[הסימפוניה השישית של בטהובן]], "הפסטורלית", שבה לכל פרק ניתן תיאור על הסצנה התוכניתית המתרחשת בו כגון "הסערה", "שמחת האיכרים" "זרימת המים בפלג" וכו'.
 
ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] התבטא הרעיון ביצירות רבות, ומלחינים רבים כמו [[פליקס מנדלסון|מנדלסון]], [[רוברט שומאן|שומאן]], [[קלוד דביוסי|דביסי]] ואחרים, כתבו מוזיקה שאפשר להגדירה כתוכניתית ברמה מסוימת. אחת הדוגמאות הידועות לכך היא [[הסימפוניה הפנטסטית]] מאת [[ברליוז]], שגם שם כל פרק מבטא לא רק סיפור קטן, אלא גם הלך רוח, ויחסו הסובייקטיבי של המלחין כלפי המתרחש.
משתמש אלמוני