שלווה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
BDaniel (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:A_calm_by_James_Gillray.jpg|שמאל|ממוזער]]
[[Fileקובץ:Woman Playing a Mandolin by Fujishima Takeji.jpg|thumbממוזער|אישה מנגנת במנדולינה בשלווה. ציור מלפני שנת 1943]]
 
'''שלווה''' היא מצב [[נפש]]<nowiki/>י של [[רוגע]] ללא אי-שקט, התרגשות, או הפרעות<ref>{{cite web|url=http://www.merriam-webster.com/dictionary/calmness|title=Calm – Definition of Calm by Merriam-Webster|publisher=}}</ref>. ה[[אדם]] הממוצע יכול לחוש שלווה בקלות במצב של מנוחה, אך תחושה זו יכולה להתקיים גם במצבי [[תודעה]] בעלי רמת [[עוררות]] גבוהה יותר. לעתים ההתמקדות בדבר מה חיצוני או אף פנימי, כמו [[נשימה]], יכולה להיות מרגיעה כשלעצמה. 
 
ניתן לתרגל ולשפר את היכול של האדם לחוש בשלווה<ref>{{Cite web|url=http://www.simoleonsense.com/the-psychology-of-cool-calm-collected/|title=Archived copy|accessdate=April 23, 2009|archiveurl=https://web.archive.org/web/20110513144845/http://www.simoleonsense.com/the-psychology-of-cool-calm-collected/|archivedate=May 13, 2011|deadurl=yes}}</ref> . על פי רוב נדרשת תודעה [[אימון|מאומנת]] בכדי להישאר במצב של שלווה גם כנגד מספר גבוהה של [[גירוי|גירויים]]ים שונים ו[[הסחת דעת|הסחות דעת]]. הסחות דעת רגשיות עלולות להיות מאתגרות במיוחד בהקשר זה. הרגשות השליליים הם האתגר הכי גדול לאדם המנסה להגיע לשלווה עמוקה ומתמשכת. קימות מספר דיסציפלינות המיועדות לקדם ולפתח את היכולת לחוש בשלווה. כמו למשל [[תפילה]], [[יוגה]], [[טכניקת הרפיה|אימון הרפיה]], אימון נשימתי, [[מדיטציה]]. 
 
[[ג'ון קבט-זין|ג ' ון קבאט-]] קובע כי "[[קשב|ריכוז]] הוא אבן היסוד של אימון ה[[קשיבות]]. הקשיבות שלך תהיה עמידה ככל שה[[מוח]] שלך יהיה רגוע ויציב. בלי השלווה פני השטח של מראת הקשיביות יהיו מחוספסים באופן שלא יאפשר להם לשקף דברים באופן מדויק." <ref>{{Cite web|url=http://www.goodreads.com/quotes/tag/calmness|title=Quotes About Calmness}}</ref>
 
== האטימולוגיה ==
[[Fileקובץ:Under the Shade of a Tree by Kuroda Seiki (Woodone Museum of Art).png|thumbממוזער|שלווה בצהרי היום. ציור משנת 1898]]
 
בשפה האנגלית שלווה מכונה Calmness. מקור השם האנגלי בא מן המילה calme באנגלית התיכונה, מצרפתית ישנה, מהמילה calmo מ[[איטלקית]] ישנה , מהמילה cauma בלטינית מאוחרת שמשמעותה מקום מנוחה שבחום היום, מיוונית kauma שמשמעותה חום בוער, מהשפה ה- kaiein במשמעות של לשרוף.