סחיפת קרקע – הבדלי גרסאות

'''סחיפת קרקע''' (ב[[אנגלית]] '''Soil erosion''') היא תהליך של הזזת ו[[סחיפה|סחיפת]] שכבת ה[[קרקע]] העליונה באמצעות זרימת [[מים]] על פני השטח ו[[רוח]]ות, או על ידי כוח ה[[גרביטציה]] במורד מדרון משופע. זהו תהליך טבעי אך עשוי להיות מוגבר עקב פעילות האדם כגון שימוש בפרקטיקות [[חקלאות|חקלאיות]] לא תקינות, [[בירוא יערות]], [[רעיית יתר]] ו[[עיור]] מואץ.

 

 

קרקעות חקלאיות בדרך כלל סובלות מסחיפה יותר מאשר קרקעות בעלות צמחייה טבעית או קרקעות המצויות בשימוש בחקלאות בת קיימא. הגורמים לסחיפת קרקע מואצת הם הרס מבנה ה[[קרקע]] על ידי חשיפתה לכוחות כמו מים, רוח וקרח ושבירת תלכידים על ידי [[חרישה|חריש]]. כל אלה גורמים להפרדת חלקיקי הקרקע וגורמים לאיבוד שכבת הקרקע העליונה. מחקר ברמת מנשה שבדק את עומק הקרקע בשטחי פלחה, מצא שב-1952 עומק הקרקע הממוצע היה 32 ס"מ ואילו ב-2002 הוא עמד על 20 ס"מ, דהיינו סחיפת קרקע בשיעור ממוצע של 12 ס"מ.