הפורוורד – הבדלי גרסאות

תפוצת העיתון הלכה וגדלה, במקביל לגידול המהיר באוכלוסיית דוברי היידיש ב[[ארצות הברית]]. בשנת [[1912]] עמדה תפוצתו על כ-120,000 גיליונות, ובשנת [[1915]] הגיע ליותר מ-200,000,{{הערה|שם=gray|1=Christopher Gray, [http://query.nytimes.com/gst/fullpage.html?res=9904E7DA1131F93AA25754C0A96E958260 ''Streetscapes / The Jewish Daily Forward Building, 175 East Broadway; A Capitalist Venture With a Socialist Base''], [[ניו יורק טיימס|The New York Times]]{{כ}}, April 2, 2007{{כ}}}} ובסוף [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] ובתחילת [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] היה "פארווערטס" ליומון ה[[מטרופולין|כרך]] המוביל בארצות הברית, עם השפעה ניכרת ועם תפוצה לאומית של למעלה מ-275,000 גיליונות{{הערה|שם=gray }}{{כ}}{{הערה|שם=history|1=[http://www.forward.com/about/history "Our history"], אתר פארווערטס}} – שירדה ב-[[1939]] ל-170,000 כתוצאה מהשינויים במדיניות ה[[הגירה]] האמריקאית, אשר הגבילה מאוד מעתה הגירת יהודים אל המדינה.{{הערה|שם=gray}} בשנת [[1962]] צנחה תפוצת העיתון, ועמדה על 56,126 בימות השבוע ועל 59,636 במהדורת סוף השבוע,{{הערה|[http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,827975,00.html "The Victim of Success"], [[טיים מגזין|Time]], December 28, 1962.}} וב-[[1983]] שינה העיתון פורמט: הוא הפך מיומון לשבועון, ונוסף לו מוסף בשפה האנגלית.{{הערה|שם=history}} ב-[[1990]] הפך המוסף באנגלית לשבועון עצמאי, ובהמשך ליומון – ''The Jewish Daily Forward''. תפוצתה של המהדורה האנגלית הגיעה בשנת [[2000]] ל-26,183, בעוד זו של השבועון היידי צנחה ל-7,000, ומוסיפה להתמיד במגמת ירידה.{{הערה|Eric Alterman, [http://www.thenation.com/doc/20000522/alterman "Back to the ''Forward''"], The Nation, May 22, 2000.}}

 

 

===בעת המודרנית===