טאיתו בטול – הבדלי גרסאות

לטאיטו מיוחסת השפעה רבה על בעלה לפני ואחרי הכתרתו לקיסר אתיופיה בשנת [[1889]]. טיטו נחשבת למי שהובילה את הזרם השמרני בחצר הקיסרית, זרם אשר התנגד לעריכת רפורמות והכנסת מודרניזציה למדינה. טיטו הייתה ידועה בחשדנותה כלפי כוונות נציגי מדינות אירופה ביחס לאתיופיה. במיוחד מילאה טיטו תפקיד מפתח סביב משבר [[הסכם אוצ'ילי]]. כאשר איטליה פלשה לאתיופיה ממושבת החסות שלה באריתריאה התלוותה הקיסרית טיטו לצבא הקיסרי הכלל אתיופי, שבראשות הקיסר מנליק השני, קיסר אתיופיה ל[[קרב אדווה]], קרב אשר הסתיים בתבוסה צורבת לאיטליה הקולוניאליסטית במרץ [[1896]].

 

 

בשנת [[1910]] הצליחו הכוחות שהתנגדו לקיסרית טאיטו לסלק אותה מהשפעתה על ידי כך שנוסדה מועצת עוצרים, בראשות הראס טסמה נאדוו, אשר שלטה במקום הקיסר החולה. הקיסרית הורשתה רק לטפל בבעלה הגוסס.

טאיטו העבירה את שנותיה האחרונות בארמון שבהר אינטוטו. בשנת [[1917]] היא ביקשה מהקיסרית זאודיתו רשות לסיים את חייה במחוז גונדר, בקשה שסורבה. 3 חודשים לאחר מכן מתה טאיטו ונקברה לצד בעלה, במנזר ביתא מרים, באדיס-אבבה.

בשנים 1904-1906 הקים הקיסר [[מנליק השני]] אכסניה ל[[צליינים]] אתיופיים בירושלים ב[[רחוב הנביאים]]. המבנה הוקדש לכבודה של הקיסרית טיטו.

 

== הערות שוליים ==