נישואים בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לניכור
שורה 11:
 
==רישום וסמכויות==
{{ראו גם|ערכים=[[חופה וקידושין]], [[חוק שיווי זכויות האישה]], [[משפחה חדשה|נישואים אזרחיים]]}}
הסמכות הדתית לביצוע טקסי נישואים של יהודים היא [[הרבנות הראשית לישראל]]. הסמכויות הדתיות ה[[דת בישראל#הנצרות בישראל|נוצרית]], ה[[דת בישראל#האסלאם בישראל|מוסלמית]] וה[[דרוזים#הדרוזים בישראל|דרוזית]] בישראל, מסדירות את טקסי הנישואים והגירושים של הרשומים בקהילותיהן. אין היתר חוקי לקיום טקסי נישואים בין זוגות המשתייכים לשתי דתות שונות או בקרב דתות שאינן מוכרות על ידי המדינה, ויהודים בפרט מוגבלים לנישואיםל[[נישואים]] וגירושיםו[[גירושים]] על פי [[ההלכה היהודית]].{{הערה|סעיף 2 לחוק שיפוט בתי־דין רבניים התשי"ד 1953 קובע: "נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה". הוראה זו חלה גם לגבי נישואי יהודים שאינם אזרחי ישראל. מכוח סעיף 3 לחוק, מוסמך בית הדין הרבני לדון גם בכל עניין "הכרוך בתביעת הגירושין" על-פי דין תורה}}. אחד מתחומי האחריות של [[משרד הפנים]] בישראל הוא הרישום שלרישום טקסי הנישואים. מדינת ישראל מתנה רישום של בני זוג כנשואים בכך שהנישואים ייערכו בטקס דתי מוכר, או בתנאי שהזוג מוכר כנשוי במדינה אחרת. סוגיית הנישואים האזרחיים היא סוגיה מהותית שנידונה רבות בישראל, בעיקר בקרב האוכלוסייה החילונית, כמו גם בקרב הזרמים היהודיים-דתיים הלא-אורתודוקסיים.
 
[[חוק גיל הנישואין]] אוסר על נישואים בטרם מלאו לשני בני הזוג 18 שנה, אלא במקרים מיוחדים בהם רשאי [[בית משפט לענייני משפחה]] לתת לכך היתר החל מגיל 16. אף על פי שעריכת נישואים בגיל צעיר יותר מהווה עבירה פלילית, בדיעבד החוק מכיר בהם כשהם תקפים לפי הדין הדתי הרלוונטי.
 
החל משנת [[1998]] מתאפשר לקיים במדינת ישראל נישואים אזרחים בין בני אותו המין ודתות שונות, למרות שרבים עדין מעדיפים לעשות זאת בחו"ל, ולקבל את מלוא הזכויות שניתנים על ידי המדינה במעמד של נישואים רגילים. לפי [[חוק שיווי זכויות האישה]] לא קיימת חובה להינשא לבן הזוג, מספק להיות [[ידוע בציבור|ידועים בציבור]] בעת פטירתו של בן או בת הזוג על-מנת שבמקרה פטירה הכסף יעבור לידוע/ה בציבור, למרות שהדבר עלול ליצור התנגדות מצד משפחתו של המנוח במידה ולבני הזוג לא היו ילדים.
 
== רקע היסטורי ==