תורת ההחלטות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Wess (שיחה | תרומות)
קישורים פנימיים
מנוחה (שיחה | תרומות)
שורה 7:
החלטות בתנאי אי ודאות הן החלק העיקרי של תורת ההחלטות, ורוב ההחלטות בהן התורה עוסקת הן בתנאים כאלו. תחום זה נחקר עוד במאה ה-17 על ידי [[בלז פסקל]]. בתנאי אי ודאות התוצאות של כל החלטה אינן ידועות אך ניתן להעריכן על ידי כלים הסתברותיים. הפרוצדורות בהחלטות אלו מחשבות את הערך הצפוי של ההחלטה על ידי [[ניתוח סיכון-תועלת]]. הרעיון מאחורי פרוצדורות אלו הוא שכאשר אנו ניצבים מול מספר פעולות אפשריות, כשכל פעולה מובילה למספר תוצאות שונות אפשריות ולכל אחת הסתברות שונה, הפרוצדורה הרציונלית תחשב אם מדובר בתוצאה חיובית או שלילית ותעריך הסתברות לתוצאה, תכפיל את שני ערכים אלו ולבסוף נקבל את ערך התוצאה. ההחלטה שתיבחר תהיה בעלת הערך הגבוה ביותר.
 
מודל קלאסי להחלטה בתנאי אי ודאות הוא [[ההימור של פסקל]]. פסקל דן במאמר זה בהחלטה אם להאמין באלוהים או לאו. הוא גורס שהערך שיש לכך שאלוהים אכן קיים, אם אדם מאמין בקיומו, הוא ערך אין סופי, ולכן לא משנה כמה קטנה ההסתברות לקיומו של אלוהים, הערך הצפוי שמתקבל מההחלטה להאמין באלוהים הוא הגבוה ביותר, וההחלטה להאמין היא העדיפה.
 
במרוצת השנים הלכה והתפתחה תורת ההחלטות בתחום של החלטות בתנאי אי ודאות, במיוחד ככלי ניתוח שכיח במודלים כלכליים, מכיוון שבמחקרים כלכליים נהוג להניח שהאדם הוא מקבל החלטות רציונלי ותנאי אי הוודאות מאפיינים תנאים של שווקים.