יאסר עבד רבו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מיותר
שורה 7:
ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] התקרב עבד רבו בדעותיו לאלה של [[יאסר ערפאת]], מנהיג הארגון לשחרור פלסטין, ותמך במאמצים לקיום משא ומתן להגיע לפתרון של [[שתי מדינות לשני עמים]]. עמדותיו אלה הובילו לקרע גלוי ולפילוג בתוך החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין, כאשר ערפאת נתן ברכתו לקיום [[ועידת השלום במדריד (1991)|וועידת מדריד]]. עבד רבו, בתמיכת יאסר ערפאת, ניצב בראש פלג שעיקר בסיס כוחו ב[[הגדה המערבית|גדה המערבית]], ואשר תמך בקיום הוועידה. חוואתמה, מנגד, נותר בראש פלג של החזית אשר בסיסו ב[[סוריה]] ואשר התנגד לקיום הוועידה. הפלג של עבד רבו, אשר נקרא עתה [[האיחוד הדמוקרטי הפלסטיני]] (פיד"א), זנח את ה[[אידאולוגיה]] ה[[קומוניזם|מרקסיסטית-לניניסטית]] של החזית ואף את התמיכה בשימוש בכוח לשחרור פלסטין. עבד רבו הפך לנציג פיד"א בוועד המנהל של הארגון לשחרור פלסטין. למרות זאת, בשנת [[1993]] עזב עבד רבו את תפקידו כחבר המשלחת הפלסטינית לוועידת מדריד במחאה על כך שערפאת יזם מסלול שיחות מקביל (מסלול אשר הוביל בסופו של דבר ל[[הסכמי אוסלו]]).
 
לאחר חתימת הסכמי אוסלו, אשר זכו לתמיכת עבד רבו למרות נטישתו את משלחת מדריד, התירה לו [[ממשלת ישראל]] לשוב לתחום הגדה המערבית. עבד רבו היה לחבר בממשלתו של ערפאת ב[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]]. עבד רבו אף שימש חבר במספר משלחות פלסטיניות למשא ומתן עם ישראל, כולל המשלחת הפלסטינית ל[[ועידת קמפ דייוויד (2000)|ועידת קמפ דייוויד]]. הוא יזם מספר יוזמות שלום, בברכת ערפאת, ביניהן [[יוזמת ז'נבה]]. יוזמת אלה, יחד עם הגינויים הפומביים שהשמיע כנגד [[פיגוע התאבדות|פיגועי התאבדות]] במהלך [[האינתיפאדה השנייה]], חיזקו את מעמדו כמנהיג פלסטיני מתון ותומך בשלום. למרות זאת, לאחר [[הקרב בג'נין 2002|הקרב בג'נין]] בשנת [[2002]], בעת שכיהן כשר התקשורת בממשלה הפלסטינית, הוא האשים את ישראל בכך שכרתה קבר המוני ל-900 פלסטינים במחנה הפליטים בג'נין [http://www.sabcnews.com/world/the_middle_east/0,2172,32177,00.html]. בהמשך התברר כי להאשמות אלה לא היה כל בסיס עובדתי.
 
בשנת 2002, לאחר שנתגלעו מחלוקות פנימיות בארגון, התפטר עבד רבו מפיד"א. [[זוהירה כמאל]], פעילת [[זכויות נשים]] פלסטינית נבחרה על ידי הארגון להחליפו כנציגת הארגון בממשלה הפלסטינית [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2771435,00.html]. אולם עבד רבו סירב להתפטר מן הממשלה והוסיף לכהן כשר עצמאי בתמיכת ערפאת.