הבדלים בין גרסאות בדף "משה דה פיג'וטו"

נוסף בית אחד ,  לפני 3 שנים
(זה לא כתיב לדינו אלא איטלקי)
בצעירותו למד בישיבה שהייתה ממקומת בבית הוריו, בה נהגו להגיע רבני העיר ללמוד, בגיל 8 החל ללמוד בבית הספר [[אליאנס]]. בשנת ה'תרל"ז התייתם מאביו, ודודו, רבי משה פיג'וטו, שכיהן כקונסול אוסטריה בחלב, גידלו בביתו.
 
בגיל 18 החל לעסוק במסחר [[אריגה|אריגים]] עם ארצות [[אירופה]], בהן אוסטריה, גרמניה, צרפת ובלגיה. בשנת ה'תרמ"ט נסע לפריז שבצרפת, כדי לבקר בתערוכת המסחר המקומית, ונסיעתו זו חיזקה את קשרי המסחר שלו. בשנת ה'תרנ"ד נסע יחד עם אשתו למסע מסחר נוסף, ובשנת [[1900]] התיישב ב[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]]. מ-[[1906]] - [[1924]] גר ב[[מנצ'סטר]] שב[[אנגליה]], שם פעל לבניית בית כנסת ספרדי נוסף על היחיד שהיה קיים עד אז, ובתקופת מלחמת העולם הראשונה בנה בית כנסת נוסף בעיר, עבור יוצאי סוריה, ועמד בראשו. בשנים אלו גם עסק בפעילות ציונית, לקח חלק פעיל באגודת הציונים בדרום העיר, ושימש כחבר המועצה הציונית המרכזית בעיר. כן סייע ל[[חיים ויצמן]] לגייס כספים ל[[התנועה הציונית|תנועה הציונית]], השתתף בהקמת קרן ההכנה שהתמזגה אחר כך עם [[קרן היסוד]] והשתתף בפעילות ההכנה להשגת [[הצהרת בלפור]].
 
לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] התלווה לחיים ויצמן ל[[ארץ ישראל]] במסגרת משלחת ועד הצירים, והתמנה לראש המחלקה המדינית לענייני ערבים של [[ועד הצירים]]. לאחר חילוקי דעות בנוגע לשיטת העבודה שלא נעמה לרוחו, התפטר וחזר למנצ'סטר. בשנת [[1925]] שימש כציר מטעם קהילתו שבמנצ'סטר בוועידת היהודים הספרדים ונבחר כיושב ראש ראשון של התאחדות הספרדים העולמית. לאחר מכן עלה ארצה והתיישב ב[[ירושלים]]. מספר פעמים נסע שוב לחו"ל, בשליחויות שונות עבור היישוב.