גוג'ם – הבדלי גרסאות

בגוג'ם חיו קהילות [[ביתא ישראל|יהודיות]] משך זמן רב, אך אלו לא נחקרו לעומק.{{הערה|James Arthur Quirin, '''The Evolution of the Ethiopian Jews: a History of the Beta Israel (Falasha) to 1920''', University of Pennsylvania, 1992, {{ISBN|9780812231168}}, p. 173}} באיגרת רבי [[אליהו מפירארה]] מתחילת [[המאה ה-15]] מוזכר "נהר גוזן" כנהר שעובר ביישובי [[ביתא ישראל]].{{הערה|1=[[אברהם יערי]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20677&st=&pgnum=88&hilite= אגרות ארץ ישראל, גזית, תש"ג, עמ' 88]}} שם הנהר "גוזן" הגיע, ככל הנראה, מהשם "גוזם" שהיה שמו של האזור בתקופת הרב.{{הערה|לנהר גוזן המוזכר אין קשר לנהר גוזן המוזכר במקרא ([http://www.mechon-mamre.org/i/t/t09b17.htm מלכים ב', י"ז, ו']; [http://www.mechon-mamre.org/i/t/t09b18.htm י"ח, י"א]; [http://www.mechon-mamre.org/i/t/t25a05.htm דברי הימים א', ה', כ"ו]) כמקום שאליו הוגלו חלקים מ[[עשרת השבטים]] ראו [[מנחם ולדמן]], '''מעבר לנהרי כוש - יהודי אתיופיה והעם היהודי''', משרד הביטחון, תשמ"ט, עמ' 294, הערה 8}} הנהר המוזכר הוא ככל הנראה [[הנילוס הכחול]] או אחד מיובליו הזורמים באזור. ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] מזכירים מקורות פורטוגזים יהודים החיים באזור [[גאפאת]] השוכן דרום מערבית מגוג'ם ההיסטורית.{{הערה|Michael Kleiner, "Gafat history" in Siegbert Uhlig (Editor), '''Encyclopaedia Aethiopica: D-Ha''', Otto Harrassowitz Verlag, 2005, {{ISBN|3447052384}}, p. 652}} ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] מוזכר כי יהודי גוג'ם מתפקדים כ[[נפחות|נפחים]]{{הערה|Quirin, p. 135}} וייתכן שהקבוצה המכונה "[[ביתא ישראל (מינוח)|בודה]]" והמוזכרת במקורות מאותה התקופה מתכוונת אליהם.{{הערה|Quirin, p. 141}} בשנות ה-70 של המאה ה-19 מוזכר כי מלך גוג'ם [[תקלה היימנות (מלך גוג'אם)|תקלה היימנות]] לקח יהודים שעסקו בנפחות ונגרות מ[[היישוב היהודי בגונדר|אבורה שבגונדר]] לגוג'ם כדי שאלו יבנו כנסיות, יהודים אלו עבדו כל השנה וחזרו לביתם בעונות הגשומות.{{הערה|Quirin, p. 171}} בשלהי המאה ה-19 היו יהודי גוג'ם היו מטרה למיסיונרים מטעם [[החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים|החברה הלונדונית]] וזכו לביקורים תכופים.{{הערה|Quirin, p. 284, n. 64}}