נישואים בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 21161019 של 132.64.216.21 (שיחה) - לא נכון |
מ הוספת קישור ליוסי ביילין |
||
שורה 72:
בעיות אלה התגברו במהלך [[שנות ה-90]], כאשר אוכלוסייה גדולה של עולים שאינם יהודים לפי ה[[הלכה]] ואינם משתייכים לאף אחת מהעדות הדתיות המוכרות בישראל, היגרה לישראל במסגרת [[חוק השבות]], והיו מנועים מלהינשא בישראל הן ליהודים והן בינם לבין עצמם. נכון לשנת [[2009]] היו בישראל כ-300,000 אזרחים חסרי מעמד דתי{{הערה|1={{הארץ|תומר זרחין|ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעת חוק ברית הזוגיות לחסרי דת|1.1271799|19/07/2009}}}}.
לאורך השנים נשמעו בישראל קריאות לאפשר [[נישואים אזרחיים]], כמקובל ב[[דמוקרטיה|דמוקרטיות]] [[העולם המערבי|מערביות]] אחרות. הסדר כזה יכול לתת מענה לבעיות הנוגעות לבני העדות הלא-מוכרות, בני הזרמים הלא-אורתודוקסיים ביהדות ואלה המעוניינים בנישואים בין-דתיים. בנוסף, יוכלו כך להינשא מי שמנועים להינשא בשל הדין הדתי החל עליהם (כגון [[פסול חיתון|פסולי חיתון]] לפי ההלכה היהודית). בנוסף לטענות הפרקטיות בעד האפשרות לקיים נישואים אזרחיים, מועלות גם התנגדויות למצב הקיים מטעמים עקרוניים, שבעיקרם נסובים סביב הטענה לפיה העובדה שניתן לקיים רק נישואים דתיים מהווה [[כפייה דתית]] ופוגעת ב[[חופש דת|חופש הדת]] וב[[חופש מדת]]{{הערה|שם=גביזון|יואב ארציאלי, [https://www.idi.org.il/media/4448/גביזוןמדן.pdf אמנת גביזון-מדן: עיקרים ועקרונות] עמ' 33}}. לשיטתם של המתנגדים להסדר הקיים, פגיעה זו עומדת בסתירה לסעיף 16(1) של [[ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם]], לפיו זכותם של מי שהגיעו ל[[גיל הנישואים]] להינשא ולהקים משפחה ללא הגבלה שמקורה ב[[גזע (אדם)|גזע]], ב[[לאום]] או ב[[דת]], וכן את [[מגילת העצמאות]], בה נאמר כי מדינת ישראל "תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין"{{הערה|[[אביעד הכהן]], "נישואין כדת משה ו (מדינת) ישראל", בספר: דבורה הכהן ומשה ליסק (עורכים), '''צומתי הכרעות ופרשיות מפתח בישראל''', מכון בן-גוריון לחקר ישראל, 2010, עמ' 43}}. טיעון עקרוני נוסף נגזר מההתנגדות העקרונית לדין הדתי המהותי, ובפרט לדין ההלכתי היהודי. המתנגדים מטעם זה טוענים כי הדין היהודי [[אפליה|מפלה]] נשים במגוון דרכים, בהן [[עגינות]] ודין [[מורדת על בעלה]], שאינם מוחלים באופן זהה על גברים. בנוסף, נשים אינן יכולות לכהן כמסדרות קידושין וכ[[דיינות]] בבית הדין הרבני. לפיכך, [[יוסי ביילין]] כתב שיש למחוק את הכתם של חקיקה דתית מחוקי המדינה.
מנגד, רבים אחרים רואים בהסדר הקיים, המחייב קיום נישואים דתיים בלבד באמצעות הרבנות, הכרח לשם שמירה על אחדות עם ישראל. לדברי הרב [[שמואל אליהו]], אם ייצאו הנישואים מסמכותו של בית הדין הרבני, חלק מהעם יינשא בנישואים אזרחיים גם בשעה שאינם מתנגדים לדת באופן עקרוני. לזוגות אלו עשוי להיות בשלב זה או אחר רצון שנישואיהם יחולו 'כדת משה וישראל', ולפיכך יחולו מאליהם [[קידושין#בתלמוד|קידושי ביאה]]. בני זוג אלו שיפרדו בהמשך החיים בהליך אזרחי, לא ידעו שהם נשואים על פי ההלכה, אך צאצאים שיהיו לאישה מגבר אחר יחשבו ל[[ממזר]]ים ופסולים לנישואים. מצב זה יוביל במשך השנים לריבוי ספקות ולפיצול עם ישראל לשתי סיעות שעל פי הדין הדתי אינן כשרות להינשא זו לזו. בדבריו מסתמך הרב אליהו על הכמות ה"מבהילה", כלשונו, של פסולי חיתון המתווספים מדי שנה בקהילות יהודיות בחו"ל{{הערה|1=[http://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=26546 מה הבעיה בנישואים אזרחיים?], תשובת הרב שמואל אליהו וויכוח בעקבותיה, אתר כיפה, כא' באייר תשס"ג}}. [[זרח ורהפטיג]] טען כי ההסדר "מבטיח את השלמות הפיזית של האומה, ואת יציבותה של המשפחה היהודית". לטענתו, "הכנסת נישואים וגירושים אזרחיים עם אפשרות של נשואי תערובת - עלולה לבטל את המושג של מדינה יהודית"{{הערה|1=צבי שינובר ויצחק גולדברג, '''ישראל עם וארץ''', עמ' 324.}}. גם ב[[מכתב הסטטוס קוו]] מ-[[1947]] אומצה גישה זו, ונקבע בו כי "כל חברי ההנהלה מעריכים את רצינות הבעיה וקשייה הגדולים, ומצד כל הגופים שהנהלת [[הסוכנות היהודית|הסוכנות]] מייצגת, ייעשה כל מה שאפשר למען ספק בנידון זה את הצורך העמוק של שלומי הדת, למנוע חלילה חלוקת בית ישראל לשניים". גם ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]], השמיע נימוק זה בדיון בממשלה עם אישורו של [[חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)]], אף שהוא עצמו נישא בשנת [[1917]] בנישואים אזרחיים{{הערה|[[אביעד הכהן]], "נישואין כדת משה ו (מדינת) ישראל", בספר: דבורה הכהן ומשה ליסק (עורכים), '''צומתי הכרעות ופרשיות מפתח בישראל''', מכון בן-גוריון לחקר ישראל, 2010, עמ' 68}}.
| |||