אשל הנשיא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 10:
|אתר אינטרנט=http://www.eshelnet.com|
}}
'''אֵשֶׁל הַנָּשִׂיא''' הוא [[כפר נוער]] שנמצא בשטח [[מועצה אזורית מרחבים|המועצה האזורית מרחבים]], וממוקם בין הערים באר שבע ואופקים. בכפר ישנו בית ספר שש שנתי, פנימייה, ומשק חקלאי, בנוסף למספר משפחות של עובדי הכפר שמתגוררות במקום.
 
בבית הספר שבכפר לומדים תלמידים מהיישובים [[להבים]], [[באר שבע]] ו[[מיתר (יישוב)|מיתר]] וכן מה[[קיבוץ|קיבוצים]] [[חצרים]], [[רביבים]], [[שדה בוקר]], [[משמר הנגב]], [[משאבי שדה]], וה[[מושב|מושבים]]ים [[תאשור]], [[ברוש (מושב)|ברוש]], [[תדהר]], [[נבטים (מושב)|נבטים]], [[אשלים]] ועוד.
 
== היסטוריה ==
שורה 29:
====מגמה עיונית====
 
לצד מגמה מקצועית פעלה מגמה עיונית. תלמידי מגמה ברובם היו תלמידי קיבוצי סביבה- אורים, חצרים ומרחבים. כל יום הם נסעו לבית הספר ולמדו בכיתות אקסטרניות, בנפרד מתלמידי פנימייה. התלמידים לא עסקו בחקלאות במסגרת משק החקלאי של "אשל הנשיא". הם נהנו מאפשרות להתנסות בקיבוצי אם שלהם- זה בתאוריה. למעשה לא עסקו בחקלאות כלל, אלא בעבודה חברתית במקום מגורם: עבודה בגני ילדים, חדר אוכל. בסיום ארבע שנים של לימודים התלמידים ניגשו למבחני בגרות.
 
===שנות ה-70===
 
====ביטול מגמה מקצועית====
 
בתחילת שנות ה-70 בית הספר נתקל בבעיית מחסור התלמידים. מחסור נבע מהקמתם של בית הספר יסודי ותיכון במרחבים. כמו כן לדעתם של הורי התלמידים חינוך מקצועי לא  ענה על דרישות העולם המשתנה ולא קידם תלמידים. כהרף עין בית הספר נשאר עם 170 תלמידים של פנימייה וילדי קיבוצים. בית הספר הגיע למצב שפל- אף אחד לא  רצה ללמוד בו. כחלק מהביקורת המוטחת על "אשל הנשיא" וכמענה לעזיבתם של תלמידים רבים הנהלת בית הספר פתחה בצעדים לשיפור המראה הכללי שלו. בצעד ראשון הוחלט לתת לתלמידים אפשרות ללמוד ולא רק לעבוד במשק החקלאי של בית ספר. בתחילת שנות ה-70 ימי עבודה צומצמו ליום אחד. מאותו יום ועד היום תלמידי אשל הנשיא עובדים במשק רק יום אחד (לא מדובר ביום, אשר משותף לכולם, חלק מתלמידים עובדים ביום אחד שאר בשני- כך נוצר רצף עבודה במשק חקלאי). צעד שני, אשר עורר בזמנו את בית הספר כולו- ביטול מגמה מקצועית. לדבריה הנהלת בית הספר באותן שנים (זאב מילר) חלק גדול של בית הספר התנגד לצעד זה, במיוחד מורים בחינוך מקצועי. הם טענו שתלמידים, אשר לומדים במסלול זה אינם מסוגלים למשהו אחר. תלמידי מסלול מקצועי ברובם היו יוצאי עדת מזרח, אשר לדבריו של קרל פרנקנשטיין נכללים בקבוצת "טעוני טיפוח" וחייבים תנאי חינוך מיוחדים.  חשוב להזכיר שבוגרי מגמות מקצועיות ברחבי ישראל לא עברו הכשרה בצורה דיה על מנת להשתתף בשוק העבודה ולהמשיך להשכלה העל תיכונית. לפעמים רמת ההשכלה של תלמידי בתי ספר מקצועיים נפלה מתחת לרמה של הוריהם. יוצאי דופן הם בוגרי בתי ספר למקצוע אליטיסטיות, אשר המשיכו את לימודיהם בטכניון.
 
====רפורמה ואינטגרציה====
שורה 54 ⟵ 53:
===מבנה הפנימייה===
 
בפנימייה שש שכבות (ז'-י"ב), כאשר בכל שכבה שני מדריכים, מורה חיילת ומתנדבי שנת שירות מהתנועה הקיבוצית . במשך השנה עוסקת כל שכבה בנושאים שונים במסגרת פעולה שבועית המתקיימת בשכבה, זאת בהתאם לשכבת הגיל. בין הנושאים השונים ניתן למצוא פעולות העוסקות בשייכות לקבוצה (עבור שכבה ז'), אסטרטגיות למידה, התנדבות, אחריות ומודעות סביבתית, הכרת הארץ ושביליה, מנהיגים ומנהיגות, התמודדות עם מצבי לחץ ועומס, הכנה לתיכון, יזמות עסקית (עבור שכבות ח' וט'), הכנה לצבא, הכנה לאקדמיה (שכבות י' ו- י"א), הגשמה עצמית, חשיבה כלכלית בריאה ומפוקחת, פרידה וחזרה הביתה (עבור שכבה י"ב) ועוד..
 
תלמידי הפנימייה מעורבים מאוד בנעשה במשק החקלאי. בנוסף ליום העבודה אשר לו מחויבים כלל תלמידי בית הספר, החל מסוף כיתה ט', חניכי הפנימייה מעניקים מזמנם האישי משמרות נוספות בשעות אחר הצהריים והערב, ואף בחגים ושבתות, דבר המפתח עבורם ולהם מוסר עבודה, הדדיות, ערבות וראיית האחר באשר הוא אחר ומצוקותיו.
שורה 75 ⟵ 74:
בשנות התשעים חל השינוי הגדול כשבית הספר הפך לבית ספר אזורי ואחוז התלמידים האקסטרניים הפך להיות הרוב (כ-2/3) לעומת ילדי הפנימייה (1/3). להבדיל מכפרי נוער אחרים בהם המשק החקלאי צמצם פעילותו או אף חדל מלהיות פעיל, באשל הנשיא הוחלט לעשות שינוי משמעותי ולהסב את המשק ממשק מסורתי עמלני למשק מחקרי. כלומר, לשלב בכל ענף במשק את ההיבט המחקרי, הפדגוגי והערכי.
 
בהיבט הערכי המטרה לשלב בין הילדים בכיתה (מהפנימייה, הקיבוצים, המושבים והישובים) לעבודה בצוות , הכרת השונה והאחר, שיתופי פעולה.
 
בהיבט הפדגוגי והמחקרי: '''כל''' תלמידי החטיבה העליונה מחויבים ללמוד 5 יח"ל ביולוגיה או חקלאות כאשר המשק מספק לתלמידים אלו את הקרקע הפורייה לבצע את עבודתם המחקרית (ביו-חקר) ומעמיד לרשותם את כל האביזרים הטכניים הנדרשים להם .
שורה 81 ⟵ 80:
בנוסף, עומד המשק לרשות בית הספר לטובת מיזמים של החטיבה הצעירה (ח' ו-ט') בביצוע פרויקט ביו-חקר הנמשך כחודשיים בשנה. 
 
נכון להיום, '''כלל''' תלמידי החטיבה העליונה, עובדים במשק יום בשבוע, ומחליפים ענף אחת למחצית. תלמידי הפנימייה תורמים עוד חצי יום נוסף בשבוע: אחר הצהריים בין 14:00-18:30 (החל מכיתה ח') או בין 22:00-24:00 לטובת חליבת לילה ברפת (י'-יב'). לאחר הפסח, תלמידי כיתה ט' מחליפים את תלמידי יב' בעבודה. המשק מופעל על ידי התלמידים ורכזי הענפים בלבד, ללא העסקת עובדים חיצוניים.
 
על המשק אחראי מנהל המשק, מר מרדכי אליאס כשמתחתיו רכזי הענפים.    ענפי המשק כוללים: רפת, דיר, לול, גידולי שדה, חממה אורגנית, חממה רגילה, חממה מחקרית, נוי (נראות הכפר), מוסך, ענפי שרות (חדר אוכל, עזרה למעבדות, טיפוח הפנימייה), גידול אצות.
שורה 94 ⟵ 93:
===חוק ומשפט (משפטים)===
 
בית ספר אשל הנשיא פיתח '''תוכנית לימודים ייחודית''' לבחינת בגרות מלאה בהיקף של 5 יח"ל . התוכנית פותחה בשיתוף פעולה עם מרצים באוניברסיטה העברית, ובאוניברסיטה הפתוחה, ואושרה על ידי האגף לתוכניות לימודים מיוחדות במשרד החינוך כתוכנית ייחודית לבית הספר. בחינת הבגרות נכתבת ונבדקת על ידי מורי המגמה. הלמידה במגמה כוללת הוראה פרונטלית וקיום סדנאות, שיוקדשו ללימוד וניתוח פסקי דין וכן הרצאות של משפטנים בתחומי המשפטים.
 
===אמנות הקולנוע===
שורה 184 ⟵ 183:
 
== בוגרים מפורסמים ==
[[שמואל אביטל]] - ח"כ לשעבר מטעם מפלגת [[מפלגת העבודה הישראלית]], והשר לשעבר לעניינים חברתיים. סיים את לימודיו בתיכון בשנת 1968.
 
[[חיים כהן (כדורגלן)]] - כדורגלן הפועל מרחבים בשנים 1960-1962 ו[[הפועל באר שבע]] בשנים 1962-1974, עורך עיתון שבע, יו"ר ארגון מורי הנהיגה בנגב, סיים את לימודיו בשנת 1962.
שורה 190 ⟵ 189:
[[אבנר מימון]] - מנכ"ל [[בתי זיקוק לנפט]]. סיים את לימודיו בתיכון בשנת 1978.
 
[[דני קושמרו]] - מגיש חדשות בכיר ב[[חברת החדשות]] בערוץ 2. סיים את לימודיו בתיכון בשנת 1991.
 
[[אביתר בנאי]] - זמר ומוזיקאי ידוע. סיים את לימודיו בתיכון בשנת 1991.