ישיבת פומבדיתא – הבדלי גרסאות

גם במהלך תקופת [[הגאונים]] התקיימו שתי הישיבות זו לצד זו. גאון פומבדיתא, רב [[האי בר רב דוד]] ([[ד'תר"נ]]- [[ד'תרנ"ח]], [[890]]-[[ 898]] לערך), העביר את הישיבה לעיר [[בגדד]], מפני שבתקופתו התמעטו היהודים שעסקו ב[[חקלאות]], ורבים עסקו ב[[מסחר]] והיגרו לערים הגדולות, בעיקר לבגדד (מלבד תופעת ההגירה אל מחוץ לבבל). ברם, שמה של הישיבה לא השתנה ונשאר "ישיבת פומבדיתא". תקופת פריחה אחרונה הגיעה לישיבה בימיהם של רב שרירא גאון ובנו רב האי, בסיומה של תקופת הגאונים. אלפי מכתבים ובהם שאלות בכל תחומי היהדות הגיעו לראשי ישיבת פומבדיתא מכל תפוצות הגולה, והגאונים עמלו להשיב לשואליהם. עם פטירת [[רב האי גאון]], בשנת [[ד'תשצ"ח]] ([[1038]]), באה לסיומה תקופת הגאונים. לראש הישיבה התמנה [[ראש הגולה]] רב [[חזקיה בן דוד]], אולם 20 שנה לאחר מכן הוצא להורג בעינויים בידי ה[[ח'ליפה]] ה[[האימפריה המוסלמית|מוסלמי]], [[אל-קאא'ם הראשון]], וישיבת פומבדיתא נסגרה.{{הערה|1=על פי איגרת רב שרירא גאון ו"[[ספר הקבלה]]" לה[[אברהם אבן דאוד|ראב"ד]].}}