הבדלים בין גרסאות בדף "וולוורת ברבור"

נוספו 68 בתים ,  לפני 3 שנים
אין תקציר עריכה
ברבור הגיע לישראל בתקופה שבה [[יחסי ישראל-ארצות הברית]] היו עדיין מתוחים בעקבות [[מלחמת סיני]], אז הצטרפה ארצות הברית לדרישת ברית המועצות להסיג את כוחות צה"ל, בריטניה וצרפת מסיני. בניגוד לתקופות מאוחרות יותר, בתחילת שנות ה-60 עיקר התמיכה הביטחונית בישראל באה מצרפת ובמידה מסוימת אף מבריטניה ואילו ארצות הברית נמנעה מלספק לישראל מוצרים צבאיים. בקיץ 1962, בתקופת כהונתו של ברבור, הודיעה ארצות הברית לראשונה על כוונתה לצייד את ישראל בנשק אמריקאי. תחילה היה זה נשק הגנתי בלבד, בדמות [[MIM-23 הוק|טילי הוק]].
 
בתחילת שנות ה-60 ברבור היה מעורב אף בניסיון לקדם את [[תוכנית ג'ונסון]] לפתרון בעיית הפליטים הפלסטינים, תוכנית לפיה היה על ישראל לקבל בחזרה לשטחה חלק מן הפליטים אשר יחפצו לשוב לגבולותיה ואילו לפליטים אחרים יוצע להגר לארצות אחרות ולהתיישב שם במימון אמריקאי. תוכנית זו מעולם לא הבשילה לכדי הסכם ממשי. ברבור נטל חלק במאמצי השכנוע של ארצות הברית, בשנות ה-60, להניע את ישראל מלנקוט ב[[פעולות התגמול|פעולות תגמול]] נגד סוריה וירדן, ותחת זאת לברר ב[[האומות המאוחדות|אומות המאוחדות]] את פעולות החבלה אשר יצאו ממדינות אלה. עם זאת בנובמבר 1966 קיבל משגרירות ארצות הברית בעמאן מכתב אישי מ[[חוסיין מלך ירדן]] לראש הממשלה [[לוי אשכול]] המגנה את פעולת התקיפה נגד רכב של מג"ב ליד [[חברון]], אולם התעכב בהעברתו לראש הממשלה וישראל החליטה לפתוח ב[[מבצע מגרסה]] ובה שאפה להלום בכפרים תומכי [[פת"ח]] באיזור חברון - פעולה שהיתהשהסתבכה והיתה אחת מהזרזים ל[[מלחמת ששת הימים]].{{הערה|[[מיכאל אורן]], שישה ימים של מלחמה, עמ' 54-55}}
 
משרת השגריר בישראל הייתה שליחותו הדיפלומטית האחרונה של ברבור. עם סיום תפקידו בשנת 1973 החליף אותו בתפקיד השגריר [[קנת קיטינג]].