עברות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שנות ה-90 של המאה ה-20 |
מ הוספת קישור לאילת נגב |
||
שורה 25:
בקרב עולי [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] רווח המנהג לעברת את שמם, פעמים רבות ניתן לעולים שם עברי על ידי הגורמים שטיפלו בקליטתם. פֶרֶנץ קישהונט, למשל, קיבל מפקיד [[הסוכנות היהודית]] את השם [[אפרים קישון]]. לדברי קישון, פקיד הסוכנות שאל אותו לשמו, וכאשר נענה "פרנץ" אמר: "אין דבר כזה", ורשם "אפרים", וכך עשה גם ביחס לשם משפחתו.
הסופר [[אהרן אפלפלד]], שנקרא בילדותו ארווין אפלפלד, סיפר על שינוי שמו עם עלייתו ארצה: {{ציטוטון|הייתה רתיעה מכל מה שהוא [[גלותיות|גלות]], כולל החלפת השמות, שקוממה אותי. אם ארווין היה השם שאמא ואבא בחרו לי ואהבו אותו, למה אני חייב להחליפו לאהרן? אצל היהודים לא מורידים שם, אלא מוסיפים שם, למשל אחרי מחלה קשה או סכנה. באותן שנים ההמרה הייתה כורח לאומי. לא לקחו בחשבון שבכריתת השם הישן אתה כורת חלק מפנימיותך}}.{{הערה|1=[[אילת נגב]], "חלומות מבית אמא", [[ידיעות אחרונות]], 25 בפברואר 2010.}}
הסופר [[יצחק אוורבוך אורפז]] תיאר כיצד נדרש לבחור שם עברי, לקראת הקראת סיפור הביכורים שלו ב"[[קול ישראל]]": {{ציטוטון|דיברו איתי מקול ישראל וביקשו לקרוא לי בשמי העברי. עניתי שעוד אין לי. אמרו לי: צלצל ל[[קרן קיימת לישראל]] ויבחרו לך את השם. צלצלתי לקרן קיימת - אז הקבלן הלאומי לעִברוּת שמות - הציעו אורפז, וקיבלתי}}.{{הערה|[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/PrasIsrael/Tashsah/YitzhakOrpaz/ יצחק אוורבוך-אורפז], באתר פרס ישראל}}
| |||