ייסורי ורתר הצעיר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שינוי |ספר קודם= ל|קודם= ו |ספר הבא= ל|הבא=. (דיון)
ויקישיתוף בשורה
שורה 41:
חלק הארי של הספר (למעט סופו) מורכב ממכתבים שכותב הגיבור ורתר לחברו וילהלם. ורתר, בחור צעיר שעוד לא מצא את ייעודו בחיים, נמלט מהחיים ה[[בורגנות|בורגניים]] לעיר הקטנה "W". שם הוא מבלה את זמנו בנעימים בסיורים ב[[טבע]] וב[[ציור]]. באחד הימים הוא מוזמן לנשף, שם הוא פוגש בלוטֶה, בתו של פקיד המטפלת בשמונת אחיה מאז מות אימה. ורתר יודע מראש כי היא מאורסת, ועם זאת מתכחש לעובדה זו ומתאהב בה במהירות. במהלך הנשף מתחוללת סופה, המזכירה לשניהם את אותו השיר מאת [[פרידריך גוטליב קלופשטוק| קלופשטוק]], ומביאה אותם להכרה כי הם קרובים בנפשם. מרגע זה ואילך מבלים ורתר ולוטה יחדיו לעתים תכופות.
 
רגשותיו של ורתר משתנים כאשר שב אלברט, ארוסה של לוטה, ממסע העסקים שלו. נוכחותו של הארוס מבהירה לו את חוסר התקווה שבאהבה שהוא רוחש ללוטה. על אף שאלברט הוא אדם חברותי ומסביר פנים, היחסים בינו לבין ורתר נותרים מתוחים. כאשר מבין ורתר כי אהבתו החזקה וחסרת התקווה ללוטה מסכנת אותו, הוא עוזב את העיר. לאחר שהוא מנסה את ידו בעבודה פקידותית, הוא מתייאש מהקטנוניות והקפדנות הכרוכה ב[[בירוקרטיה]], ושב מאוכזב לעיר. בזמן היעדרו נישאו לוטה ואלברט. ורתר מבקר את לוטה באחד הערבים, קורא לה שירה עתיקה, וסופו של דבר שהרגש גובר על שניהם והם מתנשקים. לוטה נמלטת מהמקום ומבטיחה לא להיפגש עם ורתר שוב לעולם. ורתר שוקע ביאוש מוחלט. הוא כותב מכתב פרידה, שואל מאלברט שני [[אקדח|אקדחים]]ים באמתלה כלשהי, ויורה בעצמו למוות.
 
== אהבת גתה לשרלוטה בוף ==
שורה 73:
 
הספר זכה לחיקויים, עיבודים ופרודיות רבות. ביניהן:
 
* [[פרידריך ניקלואי]], "שמחותיו של ורתר הצעיר"
* [[תומאס מאן]], "לוטה בוימאר"
שורה 83 ⟵ 82:
 
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{ynet||ייסורים להמונים|2646716|5 ביוני 2003}}
* [http://www.gutenberg.net/etext/2407 הספר במהדורה מקוונת, בפרויקט גוטנברג]