יחסי החוץ של ברית המועצות – הבדלי גרסאות

ברית המועצות היתה ביחסים קרובים עם המדינות הסוציאליסטיות שהוקמו בשטחים שנכבשו על ידה ב[[מלחמת העולם השנייה]], שאפשרו ליצור ארגוני שיתוף פעולה [[ברית ורשה|צבאי]]<nowiki/>ים ו[[קומקון|כלכלי]]<nowiki/>ים. יחד עם זאת, ב-1948 היחסים הדיפלומטיים עם [[הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה|יוגוסלביה]] הורעו על רקע חוסר אמון הדדי בין ראשי המדינות. התערערות דומה של יחסים אירעה עם אלבניה ב-1955 בשל שינויי המדיניות שנוצרו כחלק מתהליך ה[[דה-סטליניזציה]].

לאורך [[המלחמה הקרה]] היו נקודות חיכוך שונות בין ברית המועצות לארצות הברית. בשנת 1962, המתיחות הגיעה לשיא של כל הזמנים במהלך [[משבר הטילים בקובה]], בו טילים סובייטים הוצבו על אדמת קובה בטווח ירי אל ארצות הברית. בדיעבד, סיטואציה זו הייתה הנקודה שבה היה הסיכון הכיהגבוה גבוהביותר להדרדרות ל[[מלחמה גרעינית]]. לאחר פתרון המשבר, [[יחסי ארצות הברית-ברית המועצות-ארצות]] הברית{{אנ|Soviet Union–United States relations}} הוקלו בהדרגה עד [[שנות ה-70]].

ב-1978, הפיכה ב[[Democratic Republic of Afghanistan|אפגניסטן]] הביאה לשלטון ממשלה סוציאליסטית אשר בין מאבקי כוח פנימיים והתערבות זרה, ביקשה מברית המועצות השכנה לשלוח סיוע צבאי. [[מלחמת אפגניסטן (ברית המועצות)|התערבות ברית המועצות]] התפרשה כפלישה עוינת בעיני ארצות הברית ובעלות בריתה, אשר מימנו את מתנגדי המהפכנים, ה[[מוג'אהדין]], וכך הובילו לחזרת פעולות האיבה, אשר החריפו מאוד בשנים הבאות. הפלישה לאפגניסטן הובילה להטלת [[החרם על אולימפיאדת מוסקבה (1980)|חרם מצד מדינות המערב]] על [[אולימפיאדת מוסקבה]].

כאשר [[מיכאיל גורבצ'וב]] הפך ב-1985 למנהיג ברית-המועצות, הוא שאף [[פרסטרויקה|לבנות מחדש]] את ברית המועצות לפי [[המודל הנורדי|המודל הסקנדינבי]] למדינה [[סוציאל-דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטי]]<nowiki/>ת מערבית, וכך ליצור כלכלת מגזר פרטי. הוא הוציא את הכוחות הסובייטיים מאפגניסטן, והחל במדיניות של אי התערבות בענייניהן הפנימיים של המדינות הגרורות של ברית המועצות באירופה. צעדים אלו התקבלו באהדה על ידי ארצות הברית, דבר שהביא לסיום המלחמה הקרה, ומאידך לקריסת כלכלת ברית המועצות הכלכלה, וב-1991 ל[[התפרקות ברית המועצות|פירוק ברית המועצות]].