יהדות מרוקו – הבדלי גרסאות

החינוך הדתי במרוקו התקיים בעיקר ב[[תלמוד תורה|חדרים]] מסורתיים, שנקראו "כותבכותאב". עם החלתו של החינוך החילוני, יותר ויותר יהודים עזבו את החינוך הדתי, וכך מספרם של חדרים אלו הלך ופחת, אך הם לא התבטלו כליל. הלימודים בחדרים אלו החלו מגיל 5, וכללו לימוד של קריאת ה[[אותיות]] וה[[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]], [[מילה (בלשנות)|מילים]], [[פסוק|פסוקים]], [[פרשת השבוע|פרשות]] ותרגומן ל[[ערבית יהודית]], [[טעמי המקרא]] וה[[תפילה (יהדות)|תפילה]]. שיטת הלימוד התבססה על [[שינון]] במקהלה: הילדים אומנו לחזור ולשנן את הפסוקים. כמו כן, מורי ה"כותבכותאב" נהגו להדביק על הלוח פסוק מהתנ"ך, ולהורות לתלמידים את קריאתו, כתיבתו ומשמעותו. שיטת הלימוד לא עודדה יזמה ויצירתיות. לא בכל החדרים לימדו [[חשבון פשוט|חשבון]] או [[מדעי הרוח|מקצועות הומניים]], ורבים מתלמידי החדרים הכירו אך ורק את ה[[תנ"ך]] ולא היו מודעים לקיומם של מקצועות נוספים. באופן כללי, ניתן לקבוע כי מטרת החינוך המסורתי-דתי הייתה להכין את הילדים לקיום [[מצווה|מצוות]] והשתתפות פעילה בחיי [[בית כנסת|בית הכנסת]] וה[[הקהילה היהודית|קהילה]] וכן חיבור למסורת היהודית. הדגש היה על לימוד התפילה וקריאת ה[[תורה]] בלבד.{{הערה|שם=הערה מספר 20170607043659:0}}