אלקטרוקרדיוגרם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Noon (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
Noon (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 88:
 
===גל P===
כאמור, גל P מייצג את התפשטות הדפולריזציה בעליות, ומכיוון שהדפולריזציה עוברת מהעלייה הימנית אל השמאלית בשל מיקום קשר הגת, חלקו הראשון של הגל מייצג את העלייה הימנית וחלקו השני את העלייה השמאלית. מאחר שכיוונו של גל זה הוא מטה, שמאלה וקדימה, במקביל לחיבור II, הוא ייראה טוב יותר בחיבור זה, וכן במידה מסוימת בחיבורים I,{{כ}} aVF ו-aVL. ברוב החיבורים ייראה גל P ייראה חיובי, אולם ב-aVR הוא ייראה שלילי, והוא עשוי להיראות שלילי או ביפאזי ב-V<sub>1</sub> בשל אותה התפשטות מימין לשמאל בעליות. באופן פיזיולוגי, גל P הוא גל קטן במשרעתו, עם מתח של עד 0.2–0.25 מיליוולט, ומשכו עד 120 מילישניות.
 
חסרונו של גל P יכול להצביע על אחת מן התופעות הבאות: [[פרפור עליות]], [[חסם גתי-עלייתי]] ו[[מקצב צומתי]]. הגדלה של אחת העליות, או של שתיהן, ניכרת בשינוי בצורתו של גל P. ב[[הגדלת העלייה הימנית]] ייראה הגל בחיבור II בעל משרעת גבוהה יותר ומחודדת יותר, בעוד ב-V<sub>1</sub> רק חלקו הראשון יהיה בעל משרעת גדולה יותר. צורה זו של גל P נקראת P pulmonale. ב[[הגדלת העלייה השמאלית]], מאידך, משך גל P יתארך אל מעבר ל-120 מילישניות וצורתו תיראה בחיבור II דו-פסגתית, בשל ההדגשה של הדפולריזציה בעלייה זו. בחיבור V<sub>1</sub> יאופיין הגל בחלק שני שלילי יותר. צורה זו של גל P נקראת P mitrale. גם שינויים במאזן ה[[אשלגן]] בדם יכולים להשפיע על צורתו של גל P, כאשר היפרקלמיה מתבטאת במשרעת נמוכה של הגל, ואילו היפוקלמיה מתבטאת במשרעת גבוהה שלו. ב[[רפרוף עליות]] ניכר גל P כבעל צורת שנישיני [[מסור]].
 
===מרווח PR===
מרווח PR מוגדר כפרק הזמן מתחילת גל P לתחילת מכלול QRS. המרווח מייצג למעשה את ההולכה בעלייה מקשר הגת עד לעיכוב בקשר העלייתי-חדרי, והוא מדד טוב לתפקוד הקשר העלייתי-חדרי. באופן פיזיולוגי במבוגר, מרווח PR נמשך 120 עד 200 מילישניות. מרווח PR ארוך, הנמשך מעבר ל-200 מילישניות, יכול להעיד על [[חסם הולכה מדרגה ראשונה]]. מרווח PR קצר יכול להעיד על נתיב הולכה מקביל.
 
===הציר החשמלי===
שורה 99:
הציר החשמלי של הלב הוא הציר הכללי של התקדמות גל הדפולריזציה בחדרים במישור החזית, והוא אמור להיות מקביל לצורה האנטומית של שריר הלב. הציר מחושב מחיבורי הגפיים, המודדים את מישור החזית, אשר בו נקבע כי חיבור I מונח בזווית 0°. כיוונו של ציר חשמלי תקין מוגדר בין 30°- ל-90°+. בחינת כיוון מכלול ה-QRS בחיבורי הגפיים מאפשרת להעריך את כיוון הציר החשמלי באופן הבא: הציר סמוך או מקביל לכיוון החיבורים בעלי המשרעת הכי גבוהה במכלול QRS ומאונך לחיבור האיזואלקטרי ביותר.
 
[[סטיית ציר ימנית]] מוגדרת כסטייה ימינה מזווית של 90°+. סטייה כזו יכולה להיות נורמלית בילדים ובמבוגרים גבוהים ורזים, אולם באנשים אחרים היא יכולה להעיד על [[חסם שמאלי אחורי חלקי]], [[היפרטרופיה של החדר הימני]], מחלות ריאה כרוניות, [[אוטם שריר הלב|אוטם]] קדמי-צדי, [[תסחיף ריאתי]], [[תסמונת וולף-פרקינסון-וייט]] דרך נתיב שמאלי, [[פגם במחיצה הבין-פרוזדורית]] ואו [[פגם במחיצה הבין-חדרית]].
 
[[סטיית ציר שמאלית]] מוגדרת כסטייה שמאלה מזווית של 30°-. סטייה כזו יכולה להיות נורמלית בנשים בהיריון, אולם באנשים אחרים היא יכולה להעיד על [[חסם שמאלי קדמי חלקי]], אוטם תחתון, [[קוצב לב מלאכותי]], [[נפחת]], היפרקלמיה, תסמונת וולף-פרקינסון-וייט דרך נתיב ימני, [[איטמות המסתם התלת-פסיגי]], [[פגם במחיצה הבין-פרוזדורית|פגם הפתח הראשוני]] וזריקתאו זריקת חומר ניגוד ל[[עורק כלילי|עורק הכלילי השמאלי]].
 
[[סטיית ציר קיצונית]], היא סטיית ציר מעבר לזווית של 150°+. זהו מצב נדיר שיכול לנבוע מ[[נפחת]], היפרקלמיה, היפוך חיבורי האק"ג, [[קוצב לב מלאכותי]] ואו [[טכיקרדיה חדרית]].
 
כלל אצבע לקביעת סטיות ציר הוא התבוננות בחיבורים I ו-II. {{כ}}QRS חיובי בשני החיבורים מצביע על ציר תקין, QRS חיובי בחיבור I ושלילי ב-II מצביע על סטיית ציר שמאלית, QRS חיובי ב-II ושלילי ב-I מצביע על סטיית ציר ימנית, ו-QRS שלילי בשני החיבורים מצביע על סטיית ציר קיצונית.
 
===מכלול QRS===
כאמור, מכלול QRS מייצג את התפשטות הדפולריזציה בחדרים. מכלול זה משתקף בצורה שונה בחיבורים השונים, דבר המשפיע על הנומנקלטורה. באופן פיזיולוגי, את גל Q, שהוא הגל השלילי הראשון במכלול, ניתן לראות בחיבורים I,{{כ}} aVL,{{כ}} V<sub>5</sub> ו-V<sub>6</sub>. במרבית החיבורים רואים דווקא גל RS. במעבר מחיבור V<sub>1</sub> ל-V<sub>6</sub> ניכרת עלייה במשרעת של גל ה-R, הנקראת התקדמות גל ה-R.
 
משך QRS תקין הוא עד 100 מילישניות. מעבר ל-120 מילישניות מדובר במצב פתולוגי המחשיד ל[[חסם צרור הולכה שמאלי]] מלא או [[חסם צרור הולכה ימני]] מלא. בין 100 מילישניות ל-120 מילישניות מדובר במצב שיכול להיות פתולוגי המחשיד לחסמי הולכה חלקיים. בנוסף למשך QRS, צורת QRS בחיבורים מסוימים יכולה להעיד על חסמי הולכה. צורת גל של {{משמאל לימין|RSR'}}, גל חיובי-שלילי-חיובי, בחיבור V<sub>1</sub> יחד עם גל S עמוק ב-V<sub>5</sub> וב-V<sub>6</sub> שלאחריו מקטע ST מורם וגל T חיובי יכולים להחשיד לחסם צרור הולכה ימני. כמו כן, גל R גבוה עם צניחת מקטע ST ו-T שלילי ב-V<sub>6</sub> וגל S עמוק עם ST מורם ו-T חיובי ב-V<sub>1</sub> יכויםיכולים להחשיד לחסם צרור הולכה שמאלי.
 
גם המשרעת של גל R או גל S יכולה להצביע על פתולוגיה. ב[[היפרטרופיה של החדר הימני]] חיבור V<sub>1</sub> יראה גל R בעל משרעת גבוהה יותר מאשר עומק גל S. זאת, בנוסף לסימנים אחרים כמו סטיית ציר ימנית ושינויים במרווח ST ובגל T. ב[[היפרטרופיה של החדר השמאלי]] המשרעת של גל R עולה מאוד בחיבורים השמאליים. הסימנים המחשידים להיפרטרופיה של החדר השמאלי הם גל R ב-V<sub>5</sub> או ב-V<sub>6</sub> גבוה מ-25 מ"מ (2.5 מיליוולט), סכום המשרעות של גל R ב-V<sub>5</sub> או ב-V<sub>6</sub> עם גל S ב-V<sub>1</sub> גדול מ-35 מ"מ, גל R ב-aVL גבוה מ-11 מ"מ וסכום המשרעות של גל R בחיבור I וגל S בחיבור III גבוה מ-25 מ"מ. סימנים אלה מצטרפים לדפוס מאומץ וציר שמאלי כמאפיינים של היפרטרופיה של החדר השמאלי.
שורה 125:
מרווח QT נמדד מתחילת מכלול QRS עד לסוף גל T, ומשקף את שלב הרפולריזציה בכללותו. משך המרווח תלוי בקצב הלב, ולכן פותחו עבורו נוסחאות המתקנות את ערכו לפי הדופק. השיטה הנפוצה ביותר לתיקון מרווח QT היא זו שפותחה על ידי [[הנרי באזה]]. לפי הנוסחה, <math>QTc = \frac{QT}{\sqrt {RR}}</math>, כש־QTc הוא מרווח QT מתוקן ו־RR הוא המרווח מתחילת מכלול QRS אחד למכלול QRS עוקב, הנמדד בשניות. באופן תקין QTc נמשך עד 440 מילישניות. נוסחה זאת לעתים אינה מדויקת, ומתקנת גבוה מדי בקצבי לב גבוהים ונמוך מדי בקצבי לב נמוכים. נוסחה מדויקת יותר כדי לתקן את מרווח QT לקצב הלב היא <math>QTp=\frac{656}{1+\frac{HR}{100}}</math>, אולם היא אינה נפוצה במרפאות.
 
מרווח QT מוארך יכול לנבוע ממגוון סיבות, חלקן נרכשות וחלקן מולדות. עם הסיבות הנרכשות ניתן למנות [[היפוקלמיה]], [[היפומגנזמיה]] ו[[היפוקלצמיה]], תרופות מסוגים שונים, כמו: תרופות נוגדות הפרעת קצב מסוג Ia,{{כ}} Ic ו-III, תרופות פסיכיאטריות, [[היסטמין|נוגדי היסטמינים]] מסוימים, אנטגוניסטים ל[[סרוטונין]] ועוד, וכן [[חסם עלייתי-חדרי]] מדרגה שלישית או שנייה, [[שבץ מוחי]], [[איסכמיה]] משמעותית פעילה של שריר הלב ו[[היפותרמיה]]. [[תסמונת QT מוארך]] היא סיבה מולדת למרווח QT מוארך ועלולה לגרום ל[[תסמונת מוות בעריסה]], לכן זיהוי מוקדם של התסמונת עשוי להציל חיים.
 
מרווח QT קצר יכול לנבוע מ[[היפרקלצמיה]] ותרופות כמו [[דיגיטליס]] ו[[פנותיאזין|פנותיאזינים]], וכן רמות גבוהות של [[תירוקסין]].
שורה 133:
גל U, אשר נחשב למייצג את הרפולריזציה במחיצה הבין-חדרית, אינו מופיע ברוב המקרים, וגם כאשר הוא נרשם, משרעתו קטנה.
גל U הבולט בחיבורים רבים עלול להופיע כתוצאה מהיפוקלמיה, היפרקלצמיה, שבץ מוחי וטראומה, או כתוצאה מתרופות כמו [[קווינידין]] ותרופות נוגדות הפרעות קצב אחרות מסוג Ia.
 
 
==ראו גם==