הלל דן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏חייו: תוספת
שורה 5:
דן נולד ב[[ליטא]] בשנת [[1900]] לשרגא ויהודית ועלה [[ארץ ישראל|ארצה]] ב-[[1920]]. היה ממנהיגי [[גדוד העבודה]], עבד בסלילת כבישים, בחציבה ובשיתוף פעולה עם [[סולל בונה]]. עבד ב[[נהריים]] ב[[חברת החשמל לישראל|מפעל החשמל]] של [[פנחס רוטנברג]].
 
דן היה אחד מחמשת מנהלי סולל-בונה מ-[[1933]]. סולל-בונה, שהייתה חברה [[ההסתדרות|הסתדרותית]], פעלה בתקופת כהונתו הן לקידום מטרות עסקיות והן [[ציונות|ציוניות]]. הלל דן גם הרחיב את פעולת המשק ההסתדרותי לתחומי התעשייה. לפי [[שמחה בלאס]], הלל דן הוא אחד מארבעה אנשים שתרמו, לפני קום המדינה, "תרומה שאחר לא היה תורם". וכך כתב עליו:{{הערה|1=שמחה בלאס, מי מריבה ומעש, ע' 25}}.{{ש}}
 
{{ציטוט|תוכן=כמעט לבדו הקים את התעשיה ההסתדרותית. אם לא יושמדו המסמכים, ידעו כותבי ההיסטוריה להעריך את תרומתו הסגולית לגיבוש הכוח, שעל בסיסו הוקמה המדינה.}}פעולתו בסולל בונה נמשכה עד לפירוק החברה לחטיבות נפרדות על ידי מזכ"ל ההסתדרות דאז, [[פנחס לבון]], ב-[[1958]].
 
ב[[1953]]נענה לבקשת הממשלה ועמד, יחד עם [[פנחס ספיר]] בראשות מינהל מיוחד שיטפל בשילומים מגרמניה, לאחר שלוש שנים שב לעבודה מלאה בסולל בונה{{הערה|1=שלמה שבא, דרך במדבר, ע' 271}}.{{ש}}
 
בשלהי [[שנות ה-50]] נקלע לעימותים עם בכירי [[הסתדרות העובדים הכללית|ההסתדרות]] ומפלגת [[מפא"י]]. הם סברו שהתנהלותו דורסנית וכוחנית, והוא, כמו החברה שעמד בראשה, סולל בונה, צוברים עוצמה רבה מדי שעלולה להוות סכנה למשק כולו. מזכ"ל ההסתדרות דאז, [[פנחס לבון]], הקים ועדה שהמליצה על פיצול סולל בונה לשלוש חטיבות נפרדות, ולאחר הפיצול, ב-[[1958]], עזב דן את החברה שהיתה מזוהה עימו במשך שלושים שנה.{{הערה|1=שלמה שבא, דרך במדבר, ע' 283 ואילך}}
 
לאחר שסיים את תפקידו כאחראי לניהול המשק ההסתדרותי (סולל בונה, [[כור תעשיות|כור]]) פנה הלל דן לפעול בשוק הפרטי. כן ניהל מ-[[1962]] את החברה לפיתוח המדע מטעם משרד הביטחון. דן נפטר ב-9 בינואר 1969 מ[[אוטם שריר הלב|התקף לב]] בעת עמדו על דוכן העדים בבית המשפט במסגרת תביעה נגדו בנוגע לעסקיו הפרטיים{{הערה|{{דבר||הלל דן|1969/01/10|01124}}}}.