פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 48 בתים ,  לפני שנתיים
אין תקציר עריכה
'''ה[[אשלג]]''' נחשב לאחד מאוצרות הטבע העיקריים של [[מדינת ישראל]]. שיעור ה[[אשלג]] ב[[ים המלח]] מגיע ל-7.26 גרם לליטר{{הערה|1='''צבי אילן''' כותב ש"כלוריד אשלגן" מהווה 11.5% ממלחי ים המלח}}. בשנת [[1902]] חזה [[בנימין זאב הרצל]] את הפקת המחצבים מים המלח "...מי המינרלים העשירים בברום, גופרית ותרכובות זרחניות..." . הצעדים המעשיים הראשונים נעשו על ידי [[זלמן דוד ליבונטין]] אשר עמד להסדיר כי היישוב היהודי בארץ ישראל יקבל את הזיכיון לניצול אוצרות הימה ובקעת הירדן כבר בשנת [[1905]]. בשנת [[1911]] [[משה נובומייסקי]] בדק את [[מי ים המלח]] ותכנן, בין השאר, להפריד את המלחים השונים ולהפיק אשלגן ו[[ברום]].
 
ברם, את הצעד המעשי הראשון להפקת האשלג עשה מייג'ור [[תומאס גרגורי טאלוק]]. תוך כדי עבודתו בתעשייה הצבאית הבריטית נודע לו כי מחיר האשלגן בעולם הרקיע שחקים. בשנת [[1918]] נודע לו, לגמרי במקרה, מפי ידידו, שים המלח מכיל כמויות ניכרות של החומר הגולמי ממנו מופק האשלגן. הוא פנה לשר המלחמה [[בריטניה|הבריטי]] ובקש כי בתום [[מלחמת העולם הראשונה|המלחמה]] יינתן לו הזיכיון. ואכן הובטח לו שכך יהיה.
 
בשנת [[1966]] - שטח בריכות האידוי מגיע ל-135 קמ"ר. בשנת [[1975]] - ייצור אשלג עולה על 1 מיליון טון בשנה. בשנת [[1980]] - מפעלי ים המלח החלו בבניית מתקנים המיישמים את תהליך הגיבוש הקר של האשלגן. בשנת [[1986]] - ייצור אשלג עולה על 2 מיליון טון בשנה ובשנת [[2007]] מפעלי ים המלח הפיקו יותר מ-2.5 מיליון טונות אשלג.
 
== ראו גם ==
* [[מי ים המלח]]
 
== לקריאה נוספת ==