אנטיוך קנטמיר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
ויקישיתוף בשורה
שורה 1:
[[קובץ:Constantin&AntiohCantemir.jpg|שמאל|ממוזער|150px|אנטיוך קנטמיר ואביו קונסטנטין]]
'''אנטיוך קָנטֵמיר''' (נפטר ב-[[1726]], מנזר גוֹליה) היה [[וויווד|וויוודה]]ה של [[נסיכות מולדובה]] מ-[[18 בדצמבר]] [[1695]] עד [[12 בספטמבר]] [[1700]], ושוב מ-[[23 בפברואר]] [[1705]] עד [[31 ביולי]] [[1707]]. אנטיוך קנטמיר היה בנו של קֵונסטנטין קָנטֵמיר ואחיו הבכור של [[דימיטריה קנטמיר]].
 
שני האחים - אנטיוך ודימיטריה קשרו קשר נגד [[קונסטנטין דוקה]] שעלה על כס מולדבה בעקבות הדחתו של דימיטריה קנטמיר על ידי מזימה שנתמכה של ידי השליט מבוקרשט, [[קונסטנטין ברנקוביאנו]].
ה[[האימפריה העות'מאנית|ממסד העות'מאני]] הסכים להדיח את דוקה ולהכיר באנטיוך כשליט החדש של הנסיכות. להבדיל מאביו, אנטיוך קנטמיר אימץ מדיניות ידידותית כלפי השכנה מצפון, [[פולין]]. כמו כך תיכנן ברית אנטי עות'מאנית עם [[האימפריה הרוסית]] של [[פטר הגדול]], ברית שתמומש אך לא בהצלחה רבה בתקופת שלטונו השנייה של דימיטריה קנטמיר. אנטיוך יצר מגעים גם עם [[פרנץ ראקוצי השני]] מ[[טרנסילבניה]]. בתקופת שלטונו הראשונה נחתם [[הסכם קרלוביץ]] ([[1699]]) בין [[אוסטריה]] ([[האימפריה הרומית הקדושה]]), [[רוסיה]], [[פולין]] ו[[ונציה]] מצד אחד ובין [[האימפריה העות'מאנית]] מצד שני. בהסכם קרלוביץ ביקשה פולין את ההגמוניה במולדובה , ואוסטריה את ההגמוניה ב[[ולאכיה|וולאכיה]]. מאחר שלא הגיעו להסכמה, האימפריה העות'מאנית המשיכה להחזיק בחסות על שתי הארצות הרומניות האלו {{מקור}}. על פי ההסכם האימפריה העות'מאנית חויבה לפנות את [[פודוליה]] ואת [[קמניץ פודולסקי]], הכוחות העות'מאניים המפונים עברו לבסיסיהם החדשים דרך מולדובה.
פולין אפשרה למולדובה לחזור למבצרים שלה ב[[צ'טאטיה ניאמצולוי|ניאמץ]], [[סוצ'אבה]] וכו. באותו זמן ה[[טטרים]] נאלצו לפנות אזורים מדרום ל[[קישינב]] שכבשו ב[[בסרביה]] ב-1683.
 
למרות שבמלוכתו השנייה הטיל מסים כבדים על הארץ, כמו המס על ה[[עשן]], נותרה לו תדמית של שליט טוב והגון. תדמית זו משתקפת בתיאורו על ידי הכרוניקון בן זמנו, [[יון נקולצ'ה]], שמצא אותו "בן אדם גדל-גוף, ישר, טוב מראה, מיושב, שופט הוגן". ציין גם כן שלא אהב בצע כסף, שקרים או רמאויות, והיה צייד וחייל מוכשר.
 
בשנת [[1707]] ייסד ב[[יאשי]] אקדמיה נסיכותית בהשראת הפטריארך מירושלים, כריסנתוס, אך תוך שמירה על אופיה החילוני ברובו.
שורה 13:
}}
אנטיוך קנטמיר היה נשוי לקטרינה. לזוג היו שלשה ילדים: בת, אנה, ושני בנים - קימיטריה וקונסטנטין.
 
אין לבלבל בינו ובין [[אנטיוך דימיטרייביץ קנטמיר]], בנו של דימיטריה קנטמיר, שהצטיין בשירה הרוסית.
 
==לקריאה נוספת==
*Neagu Djuvara, ''Între Orient şi Occident. Ţările române la începutul epocii moderne'' ("Between Orient and Occident. The Romanian Lands at the beginning of the modern era"), Humanitas, Bucharest, 1995
:(ניאגו ג'ובארה - '''בין מזרח ומערב. הנסיכויות הרומניות בתחילת העידן המודרני''' הוצאת הומניטס, בוקרשט, 1995 - ברומנית)
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
 
==הערות שוליים==