תחכמוני (בית ספר) – הבדלי גרסאות

בית הספר הראשון ב[[ארץ ישראל]] שנקרא בשם זה היה בעיר [[יפו]]. באלול שנת תרס"ז עלה לארץ [[יוסף הלוי זליגר]]. הוא בא בעקבות קריאה של קבוצת בעלי בתים ביפו בראשות ר' אברהם שכביץ, שהתרשמו משיטתו הלימודית ובקשו שיקים בית ספר בעירם. עם בואו ליפו, הוא פרש את שיטת הלימוד שפיתח, בפני ועד ההורים. התוכנית התבססה על לימוד [[תורה]] ו[[תלמוד]] ופירושיהם בעברית. מצד חלק מההורים הייתה לכך התנגדות עצומה "איככה אפשר לבאר את [[אביי]] ורבאו[[רבא]] בעברית זה לא ייתכן",{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38798&st=&pgnum=12 כתבי הרב דר' יוסף זליגר]}} לבסוף לאחר מאבק הוא ניצח והיה עליו לעשות לילות כימים על מנת להכשיר את המורים לעבוד לפי שיטת הלימוד שלו. הוא נתמנה למנהל החדר המתוקן שנוסד ביזמת חברי "אחוה". וקרא למוסד בשם "תחכמוני". בית הספר הוקם בשנת [[1905]] כ[[תלמוד תורה אחווה]], וכעבור שלוש שנים הוסב שמו ל[[בית הספר תחכמוני (תל אביב-יפו)|תחכמוני]]. שנים ספורות לאחר מכן נזקק הציבור הדתי בתל אביב ל[[תלמוד תורה]] דתי, והוחלט להעתיק אליה את בית הספר היפואי, תוך כדי הוספת שנות לימוד והרחבת תוכניות הלימודים. תחילה מוקם בית הספר ב[[בית אהרן שלוש]], אך המקום היה צר מהכיל והוחלט להקים מבנה מיוחד עבור בית הספר. בית הספר השתכן ב[[רחוב ליליינבלום]], בבניין שנבנה בכספי תרומות שנאספו על ידי פעילי תנועת המזרחי.