הבדלים בין גרסאות בדף "פנרים"

נוספו 41 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
קישורים פנימיים
(סדר)
מ (קישורים פנימיים)
'''פנרים''' או '''יוונים פנרים''' (ב[[יוונית]]: פאנאריוטס Φαναριώτες, ב[[רומנית]]: Fanarioţi, ב[[סרבית]]:Фанариоти,Fanarioti) היו בני משפחות [[יוונים|יווניות]] חשובות שהתגוררו ב[[פנר]] (Fener, Φανάρι של ימינו), הרובע היווני העיקרי של [[קונסטנטינופול]] ([[איסטנבול]]), מקום מושבו של [[הפטריארך האקומני של קונסטנטינופוליס|הפטריארך האקומני]].
 
הפנרים שלטו באדמיניסטרציהב[[מנהל עסקים|אדמיניסטרציה]] של הפטריארכט, ולעתים תכופות התערבו בבחירת ה[[פרלאטוס|פרלאטים]] ובכלל זה בבחירת הפטריארך האקומני עצמו, שהיה "[[ראשון בין שווים]]" בין [[בישוף|בישופי]] [[הכנסייה האורתודוקסית המזרחית]]. אחדים מבני משפחות אלה, שקנו להן עושר והשפעה רבים, מילאו במאה ה-17 תפקידים אדמיניסטרטיביים ופוליטיים רמי-דרג ב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]]. מ-[[1699]] עד [[1821]] שרתו פנרים כ[[דרגומן|דרגומנים]] בשירות הממשל העות'מאני ("[[השער הנשגב]]") ו[[שגריר]]ים זרים. יחד עם ראשי הכנסייה והנכבדים המקומיים מן הפרובינציות ייצגו פנרים את המעמד היווני השליט בתקופת השלטון העות'מאני ביוון עד ראשיתה של [[מלחמת העצמאות היוונית|מלחמת העצמאות]]. פנרים מילאו תפקיד מכריע במהלך המלחמה הזאת והשפיעו על החלטות [[האסיפה הלאומית של יוון|האסיפה הלאומית]], הגוף הייצוגי של המהפכנים היוונים, שהתכנס שש פעמים בין השנים 1821 ו-[[1829]].
 
בין השנים [[1711-16]] ל-1821 מונו פנרים אחדים ל[[וויווד|גוספודר]]ים או "דומְֹנים" (Domni) - שליטים - של [[נסיכויות הדנובה]] ([[נסיכות מולדובה]] ו[[ולאכיה]]), בדרך כלל לאחר שקודמו ממשרות דרגומנים או [[דרגטור|ים]] אחרים; תקופה זו נקראת בהיסטוריה ה[[רומניה|רומנית]] בשם "התקופה הפנרית".
גם בהיסטוריה של סרביה תחת השלטון העות'מאני הישיר קיימת תקופה הנקראת כך. אחרי ביטול הפטריארכיה הסרבית של פץ' בשנת [[1766]] מונו בארץ זאת בישופים יוונים, שנקראו אף הם "פנרים", והם היו רחוקים מעולמם הרוחני של צאן מרעיתם המקומי.
 
==קישורים חיצוניים==