ישראלים יוצאי אתיופיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 81:
רבות מהשכונות בערים שבהן מתגוררים רובם של יוצאי אתיופיה החלו כמרכזי קליטה בהם שוכנו העולים מאתיופיה כדיור ראשוני ועם חלוף הזמן הסגל עזב את המקום והותיר את העולים באותם מבנים שהיו דיור ציבורי, תופעה זו זכתה לכינוי "[[מרכז קליטה מתקפל]]".{{הערה|גדי בן-עזר, '''כמו אור בכד''', עמ' 144-142}} במקרים אחרים רכישת דירות באזור מסוים על ידי יוצאי אתיופיה, שרצו לגור בקרבה לחברי הקהילה, גרמה לעזיבה של בעלי דירות אחרים באזור ולהגעה של חברי קהילה חדשים במקומם. חלק ניכר מבני הקהילה גרים בשכונות שבהן קיימת התניה ממשלתית בדבר זכאות למשכנתא.
כיום קיימות בישראל שבע שכונת שבהן יוצאי אתיופיה מהווים יותר משליש מהאוכלוסייה: מרכז העיר [[קריית גת]] (60.4%), גבעת שרת [[בית שמש]] (37.6%), קריית משה ב[[רחובות]] (54.8%), רמת אליהו ב[[ראשון לציון]] (49.1%), ויצמן ב[[קריית מלאכי]] (38.4%),
אוכלוסיית יוצאי אתיופיה לפי יישובים (2015):{{הערה|שם=אוכאתיו2015|[http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201611365 "האוכלוסייה ממוצא אתיופי - בישראל לקט נתונים לרגל חג הסיגד"], [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], 2015}}
| |||