בית הכנסת הגדול של פירנצה – הבדלי גרסאות

{{coord|43|46|22|N|11|15|59|E|display=title|type:city}}

[[קובץ:Firenze sinagoga AAA.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת הגדול של פירנצה - מאי 2007]]

'''בית הכנסת הגדול של פירנצה''' (ב[[איטלקית]]: '''Tempio Maggiore Israelitico''') הוקם בשלהי [[המאה ה-19]]. מראשית [[המאה ה-20]] הוא משרת את [[יהדות פירנצה]], אשר עזבה את מקום מושבה הקודם ליד ה[[גטו]] לשעבר, שעל חורבותיו הוקמה "[[כיכר הרפובליקה (פירנצה)|כיכר הרפובליקה]]" והתפזרה ברחבי העיר. בית הכנסת הגדול נחנך ב-[[24 באוקטובר]] [[1882]]. לאור התגובות הנלהבות לחנוכת [[בית כנסת|בית הכנסת]] ב[[פירנצה]] ובעקבות ביקורו של [[מלך]] איטליה [[אומברטו הראשון]] בבית הכנסת בשנת [[1887]], נבנו בתי כנסת גדולים נוספים בערים [[רומא]] ו[[טורינו]] במבנה [[אדריכלות|אדריכלי]] זהה. כיום נמצא במקום גם ה[[מוזיאון]] היהודי של פירנצה.

 

==תכנון ובנייה==

בשנת [[1848]] נהרסו שעריה של השכונה היהודית (הגטו לשעבר) במרכז העיר פירנצה, במקום בו עומדת כיום '''[[כיכר הרפובליקה (פירנצה)|כיכר הרפובליקה]]'''. עד אז התגוררו כל יהודי העיר במרוכז, אולם לאחר מכן התרחב תחום מושבם לכל רחבי העיר. מצב זה עורר את פרנסי הקהילה להקים בית כנסת חדש ובסמוך לו מבנים נוספים של הקהילה, שישמשו כמוקד מרכזי עבור [[יהדות פירנצה|יהודי העיר]]. מגרש מתאים לקומפלקס זה אותר ברחוב ויה פריני (Via Farini) והוא נרכש על ידי ראשי הקהילה, כשאת הסכום הראשוני להתחלת הבנייה תרמה משפחת '''מונטברוצ'י'''. שלושים שנה לאחר מכן, בשנת [[1874]], הוריש נשיא הקהילה '''דוד לוי''', את אחוזתו ורכושו לבניית "מקדש כביר הראוי לפירנצה". מה שנתן דחיפה רצינית למימוש התוכניות שהחלו בפועל רק שנה קודם לכן.

 

===החלק החיצוני===

[[קובץ:Synagogue Florence int.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבמה במרכז ומימין דוכן הדרשן שאינו בשימוש כיום.]]

גג בית הכנסת מובנה מ[[כיפה (מבנה)|כיפה]] מרכזית בגוני תכלת-ירקרק, המבטאים את האלמנטים של הנוף ה[[פירנצה|פיורנטיני]]. הכיפה בנויה על גבי "תוף על" [[פנדנטיבה]] - הכולל שישה עשר [[חלון|חלונות]], דרכם מואר בית הכנסת מלמעלה, כשתאורה נוספת מגיעה מחלונות גדולים בצדו המזרחי של בית הכנסת. בחלקו המזרחי של הגג בנויה חצי כיפה נוספת, המסמלת את כיוון ה[[תפילה (יהדות)|תפילה]]. משני צדי המבנה עולים שני צריחים, בתוכם המדרגות העולות ל[[עזרת נשים (בית כנסת)|עזרת הנשים]] ובראשם כיפות דמויות בצל. הקשתות החיצוניות והפנימיות הן בסגנון מורי, לעומת זאת, הכיפות של [[בית הכנסת הגדול של רומא]] הן בסגנון [[בבל|בבלי]]. בכניסה לבית הכנסת חרוטה כתובת המציינת את ביקורם של מלכי איטליה [[אומברטו הראשון]] בשנת 1887 ו[[ויטוריו אמנואלה השלישי]] בשנת [[1911]].

 

קירות בית הכנסת הפנימיים עשויים [[שיש]] בצבעים שונים, [[עמוד]]י גרניט וציפויי בד צבעוניים. הקירות והתקרה מכוסים ב[[פרסקו|ציורי קיר]] ופסוקים חרוטים מה[[מקרא]]. ל[[ארון הקודש]] עמודי שיש שחורים, [[מוזאיקה]] עשירה ודלתות עץ מצופות [[זהב]]. אחד השרידים המעניינים והנדירים בבית הכנסת הוא דוכן גבוה במיוחד, בסגנון התקופה, המשמש כבמה ל[[רב]] הקהילה או ל[[דרשנות|דרשן]] בבואו להרצות בפני מתפללי בית הכנסת{{הערה|1=סגנון בניה זה כמו גם השימוש בו, לקוח ככל הנראה מהסגנון ה[[כנסייה|כנסייתי]], בו קיים דוכן מיוחד דומה במבנהו, עבור המטיף. אם כי גם במערת המכפלה קיים דוכן זהה מהתקופה האיסלאמית, מה שאומר כי ייתכן ומדובר בהשפעה נוצרית ומאורית על סגנון מבנהו הפנימי של בית הכנסת.}}. כיום הדוכן אינו בשימוש.

[[קובץ:Firenze synagogue.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ארון הקודש של בית הכנסת]]

 

===מגורים===

==ההיסטוריה של בית הכנסת==

[[קובץ:Synagogue Florence ext.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת 1901 - 1906]]

[[קובץ:FlorenceHebrewSchool.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי ומורי בית הספר העברי בפירנצה לאחר השחרור]]

בשנים הראשונות להקמתו של בית הכנסת, נהגו מבקריו העשירים לבוא אליו חבושים ב[[כובע צילינדר]]. הרב שמואל צבי מרגוליס, שהיה דמות מוערכת בקרב יהודים וגויים כאחד, לבש אפוד כסף רחב והשמשים לבשו מעילי [[פראק]]. לצדו של הרב מרגוליס, שימשו הרב [[צבי פרץ חיות]] והרב [[משה דוד קאסוטו]], שעמד בראש בית המדרש לרבנים בפירנצה. אמידי הקהילה נהגו להזמין [[כרכרה]] רתומה ל[[סוס]] על מנת לנסוע לבית הכנסת, אך הקפידו שלא לבוא אליו ב[[מכונית]].