בריכת רם – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Lake Ram093a.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברכת רם והחרמון]]

[[קובץ:Ram081.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הברכה לעת ערב]]

'''בְּרֵכָת רָם'''{{הערה|[http://amudanan.co.il/#lat=793193&lon=271864 מפת סימון שבילים 1:50000 הכלאסית]<!-- במפה החדשה אין ניקוד -->}} או '''בְּרֵיכָת רָם''' (נֶהֱגֶה לעתים ובטעות "בִּירכָּת רם", לפי ה[[ערבית]]) היא [[אגם]] טבעי בצפון-מזרח [[רמת הגולן]], ליד ה[[יישוב|יישובים]] ה[[דרוזים|דרוזיים]] [[מסעדה (יישוב)|מסעדה]] ו[[מג'דל שמס]]. בערבית שמה נהגה כ-"ראן" ואצל [[יוסף בן מתתיהו]] היא מכונה "הפיילה" – הקערה. צורתה עגולה ומימיה מתוקים ובהירים. כיום הברכה מתפקדת כמאגר מים, ובמימיה משקים גידולים באזור. השם המקובל בערבית למקום הוא ״בח׳ירת מסעדה״ על שם הכפר הדרוזי הסמוך.

 

 

בדיקה [[גרנולומטריה|גרנולומטרית]] בטוף הראתה שינויים מחזוריים בגודל הגרגיר של [[מסת אם|מסת-האם]] הטופית, המעידים על שינויים בעוצמות ההתפרצויות הפריאטו-מגמטיות. בחתך הטוף העיקרי בדרום-מזרח המאר ניכרים לפחות שני מחזורים של עלייה וירידה בעוצמת ההתפרצויות. נוכחות של חלקיקים גדולים בשכבות המכילות מבני-זרימה מציעה קיום שני מנגנוני הובלה של [[חומר פירוקלסטי]] שפעלו במקביל, האחד – של מעוף [[בליסטיקה|בליסטי]], והשני – של [[נחשול פירוקלסטי]].

בהנחה כי עומק הדיאטרם שווה לקוטר בסיסו (כ-1 ק"מ), נמצא כי נפח חרוט הדיאטרם הוא כ-0.26 ק"מ מעוקב. הדיאטרם חודר דרך חתך געשי של מאות מטרים, עובר את בסיס עמק רם וממשיך אל תוך חתך סלעי המשקע ה[[קרטיקון|קרטיקוניים]]. גרגירי [[קוורץ]] מ[[תצורת קטיע]] מ[[קרטיקון תחתון]] שנמצאו בטוף מציעים כי הדיאטרם חדר לפחות עד לתצורה זו בחתך הסדימנטרי.

 

 

==האתר הפרהיסטורי==

בצידה המערבי של ברכת רם נחשף חתך [[גאולוגיה|גאולוגי]] מעניין הנושא שתי שכבות [[פלאוסול]] (קרקע קבורה) ובהן ממצאים [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיים]] [[פרהיסטוריה|פרהיסטוריים]]. האתר נתגלה על ידי ד. בן עמי ונחפר על ידי פרופ' [[נעמה גורן-ענבר]] מ[[האוניברסיטה העברית]] בירושלים, בשנים 1980-81. השכבות הנושאות כלי [[צור (סלע)|צור]] חתומות על ידי [[בזלת|בזלות]] שאפשר ל[[תיארוך אשלגן-ארגון|תארך בשיטת אשלגן-ארגון]]. כלומר, אפשר לקבוע תאריך מקסימום ומינימום לקיום האתר ובכך חשיבותו העיקרית.