גירוש גרמנים בתום מלחמת העולם השנייה – הבדלי גרסאות

עם תום [[מלחמת העולם השנייה]] גורשה, או ברחה, רוב האוכלוסייה ה[[גרמנים|גרמנית]] מאזורים שנותרו מחוץ לטריטוריה של [[אזורי הכיבוש בגרמניה]] וב[[אזורי הכיבוש באוסטריה|אוסטריה]], כולל:

* טריטוריות גרמניות לשעבר במזרח אשר הועברו לשליטת [[פולין]] ו[[ברית המועצות]] עם תום המלחמה ([[ברנדנבורג המזרחית]], [[פרוסיה המזרחית]], רוב שטחן של [[פומרניה]], ו[[שלזיה]]){{הערה|1=Kaiser, David E (2000). Politics and war: European conflict from Philip II to Hitler (2 ed.). Harvard University Press. p. 409. {{ISBN|0674002725}}.}};

==שלהי מלחמת העולם השנייה==

[[קובץ:Bundesarchiv Bild 101I-464-0383I-26, Nemmersdorf (Ostpreußen), ermordete Deutsche.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרוגי הטבח בנמרסדורף]]

===פינוי לשטחי גרמניה===

בשלהי המלחמה, עם התקדמותו מערבה של [[הצבא האדום]], חששו גרמנים רבים לגורלם תחת הכיבוש הסובייטי{{הערה|1=Matthew J. Gibney, Randall Hansen, Immigration and Asylum: From 1900 to the Present, 2005, p.198, {{ISBN|1576077969}}}}. רבים מהם שמעו על מעשי נקם של הסובייטים באזרחים גרמנים, בהם ביצעו חיילים סובייטים מעשי אונס ופשעים אחרים בגרמנים. מכונת התעמולה הנאצית אף הגבירה חששות אלה במתן פרסום בולט ונרחב ל[[טבח נמרסדורף]], כפר גרמני שנפל לידי הצבא הסובייטי ב-22 באוקטובר 1944 ובו נרצחו עשרות אזרחים גרמנים.

 

===פינוי ומנוסה לדנמרק===

בתקופה שבין 23 בינואר, עד 5 במאי 1945, במהלך [[מבצע חניבעל]], פונו חיילים ואזרחים גרמנים רבים בספינות מחוף [[הים הבלטי]]. סך הכל פונו כ-250,000 גרמנים במיוחד ממזרח פרוסיה, פומרניה, והמדינות הבלטיות לשטח [[דנמרק]], שהיה תחת כיבוש נאצי{{הערה|1=Manfred Ertel. [http://www.spiegel.de/international/0,1518,355772,00.html "A Legacy of Dead German Children"], Spiegel Online, May 16, 2005}}. הוראה רשמית לפינוי נתנה על ידי היטלר ב-4 בפברואר 1945. כתוצאה מכך, אוכלוסיית הפליטים הגרמנים בדנמרק, עם תום המלחמה, היוותה 5% מסך האוכלוסייה הדנית. במוקד הפינוי עמדו נשים, זקנים וילדים - שליש מן המפונים היו מתחת לגיל 15.

 

===פולין וטריטוריות גרמניות לשעבר===

[[קובץ:Bundesarchiv Bild 175-S00-00326, Flüchtlinge aus Ostpreußen auf Pferdewagen.jpg|250px|ממוזער|שמאל|פליטים גרמנים ממזרח פרוסיה, 1945]]

במהלך 1944 ובחודשים הראשונים של 1945, ככל שהתקדם הצבא האדום במזרח אירופה ובפרובינציות של מזרח גרמניה, נפוצו מעשי נקם באוכלוסייה הגרמנית באזורים אלה, אשר בוצעו על ידי הסובייטים ועל ידי האוכלוסייה האזרחית המקומית. בעוד שרבים מן הגרמנים נמלטו מערבה מאימת הצבא האדום, מיליוני גרמנים נותרו מאחור בשטחים שנכבשו, ומיליון פליטים גרמנים שבו מזרחה לבתיהם מיד עם תום הקרבות. השליח הפולני [[יאן קרסקי]] הזהיר בשנת 1943 את נשיא ארצות הברית [[פרנקלין דלנו רוזוולט]] מן האפשרות של מעשי נקם על ידי פולנים, אותם תיאר כ"בלתי ניתנים למניעה" וכ"עידוד לכל הגרמנים בפולין ללכת מערבה, לגרמניה, לשם הם שייכים." מיד לאחר הכיבוש הסובייטי כמעט כל הגברים הגרמנים ממזרח ל[[קו אודר-נייסה]] נעצרו בידי ה[[נ.ק.ו.ד.]] כ"היטלריסטים". רק מיעוטם היו חברי [[המפלגה הנאצית]].

 

 

==המגורשים בגרמניה ובאוסטריה==

ב-29 באוקטובר 1946 היו בשטחי גרמניה הכבושים על ידי בנות הברית כ-9.5 מיליון פליטים ומגורשים גרמנים: 3.6 מיליון באזור הבריטי, 3.1 מיליון באזור האמריקאי, 2.7 מיליון באזור הסובייטי, 100,000 ב[[ברלין]], ו-60,000 באזור הצרפתי.