דקה רקורדס – הבדלי גרסאות

|שם=Decca

|סמל=[[קובץ:Deccablacklogo.png|מרכז]]

|תמונה=

|סוג=

== דקה האמריקאית ==

[[קובץ:Deccaarrow.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו דקה בארצות הברית, שנות השישים]]

=== מוזיקה פופולרית ===

דקה האמריקאית החתימה אמנים כ[[לואי ארמסטרונג]], [[אלה פיצג'רלד]], [[קאונט בייסי]], [[בילי הולידיי]], [[ג'ודי גרלנד]], [[גאי לומברדו]], [[טומי דורסי]], [[ארל היינס]] ועוד.

=== לונדון רקורדס ===

[[קובץ:Londonrecordings.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו לונדון רקורדס]]

ב-[[1947]] הוקמה "לונדון רקורדס" לשיווק תקליטי דקה הבריטית בארצות הברית, כיוון שדקה לא יכלה להשתמש במותג "דקה" שהיה שייך לחברהת דקה האמריקאית העצמאית. תקליטי החברה הוקלטו בצליל [[סטריאו]]פוני והקטלוג של ה כללה אמנים כ[[גיאורג שולטי]], [[ג'ואן סאת'רלנד]], [[לוצ'יאנו פאבארוטי]] ועוד.

 

== מוזיקה קלאסית ==

[[קובץ:Decca Logo.svg|150px|ממוזער|שמאל|לוגו דקה קלאסיק]]

לפני מלחמת העולם השנייה לא היה לדקה רפרטואר קלאסי מרשים ואיכות הצליל שלה לא הספיקה לחוויה מוזיקלית טובה. החברה הקליטה מיצירות [[פרדריק דיליוס]] ו[[הנרי פרסל]] הבריטים, כולל הפקה מלאה של ה[[אופרה]] [[דידו ואניאס]] ([[1936]]). מיד לאחר המלחמה הצטרף לחברה המפיק [[ג'ון קלשו]] (John Culshaw), שהיה עד מהרה למנהל החטיבה הקלאסית. מיד עם תום המלחמה הקליטה החטיבה [[קונצרט]]ים קלאסיים בערי [[אירופה]], [[פריז]], [[אמסטרדם]], [[ציריך]], [[ז'נבה]], [[ביירוית]] ו[[וינה]] תוך שימוש חלוצי בשיטת ה-ffrr החדשה, שהייתה אמורה להקנות צליל חי ואמיתי יותר. אחד מהקונצרטים המפורסמים שהוקלטו היה "[[השיר על הארץ]]" מאת [[גוסטב מאהלר]], בניצוחו של [[ברונו ולטר]] בשנת [[1951]], עם [[קתלין פרייר]], [[יוליוס פאצאק]] ו[[התזמורת הפילהרמונית של וינה]]. כן החתימה החברה את הזמרת קתלין פרייר ואת [[תזמורת שווייץ המערבית]] בניצוחו של [[ארנסט אנסרמה]]. ההצלחה הגדולה שהושגה תוך ניצול האמצעים הטכניים הובילה להחתמתם בחברה של אמנים רבים.