חמשת הקיסרים הטובים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
הוספתי הערת שוליים למאקיאוולי
שורה 1:
[[קובץ:Marcus Aurelius Glyptothek Munich.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מרקוס אורליוס, האחרון מ"חמשת הקיסרים הטובים"]]
'''חמשת הקיסרים הטובים''' הוא הכינוי שניתן לחמישה מ[[קיסרי רומא]] ששלטו בה בזה אחר זה החל מסוף [[המאה ה-1]]. המונח נטבע על ידי [[ניקולו מקיאוולי]] בשנת [[1517]], והוא מתייחס ל[[קיסר (תואר)|קיסר]]ים [[נרווה]], [[טריאנוס]], [[אדריאנוס]], [[אנטונינוס פיוס]] ו[[מרקוס אורליוס]], שתקופת שלטונם נמשכה משנת [[96]] עד שנת [[180]].<ref>{{צ-ספר|מחבר=מאקיאוולי|שם=ניקולו|מו"ל=הוצאת שלם|שנת הוצאה=|עמ=33-34}}</ref>
 
תקופת "חמשת הקיסרים הטובים" נחשבת לעת של שגשוג ב[[רומא העתיקה]]. בתקופה זו התרחב שטחה של האימפריה, וכלכלתה הייתה יציבה. מקיאוולי טען שאחת הסיבות ליציבות זו נעוצה בעובדה שכל קיסר בחר את יורשו בעצמו ולא מינה את אחד מבניו לתפקיד. הקיסר היה מאמץ את היורש בגיל צעיר ומחנך אותו להמשיך את דרכו. הראשון שסטה מדרך זו היה מרקוס אורליוס, שמינה את [[קומודוס]] בנו לרשת אותו. צעד זה התגלה כמשגה, ותקופת שלטונו של קומודוס נחשבת לתחילת התפוררותה של [[הקיסרות הרומית]], תהליך שנמשך כ-200 שנה.