האדם הסביר – הבדלי גרסאות

פסק דין נוסף (העוסק בדין האזרחי, להבדיל מהמשפט הפלילי ממנו נתנו הדוגמאות עד כה) הוא פסק דין בו עסק בית המשפט העליון בערעור על תביעת פיצויים שהגישה נוסעת ברכב נגד נהג הרכב מכיוון שבעת הנהיגה נתקל הנהג בכלב שירד לפתע לכביש ובכדי למנוע פגיעה בכלב- הסיט הנתבע את מכונית ועלה על אי תנועה וכתוצאה מכך נפגעה התובעת. בית המשפט קבע כי הסתת המכונית היא "פעולה אינסטנקטיבית" אך למרות זאת פסק כי הנתבע היה רשלן משום ש"גם בתנאי דחק חייב נהג לפעול באותו אופן בו שבו נהג סביר היה נוהג במקומו... יש ותגובה אינסטנקטיבית היא סבירה בנסיבות המקרה, ויש ותגובה אינסטקטיבית אינה סבירה בנסיבות המקרה"{{הערה|1=ע"א 732/77 '''יוסף נ' אדלר''' (פ"ד ל"ד[2] 414), השופט ברק, עמ' 415)}} כלומר, ישנן תגובות שעל אף שהן אינסטינקטיביות אל לו לאדם הסביר לעשותן{{הערה|1=הגדרה זו עוררה ביקורות, לדוגמה אצל [[נדב שנרב]], [http://www.bmj.org.il/assets/files/1101292507613.pdf ריקנות האנליטי], עמ' 11}}.

 

 

==ראו גם==