קול ירושלים – הבדלי גרסאות

השידורים החלו בתקופה של מתיחות רבה בין היהודים לערבים בארץ, מתיחות שהידרדרה תוך זמן קצר למה שכונה [[מאורעות תרצ"ו]] [[1936]], או [[המרד הערבי הגדול]]. עם זאת, החידוש התקבל בברכה והשידורים לא שובשו, עד שבב-[[2 באוגוסט]] [[1939]], בפעולה של ארגון ה[[אצ"ל]] שנקראה "פיצוץ בית השידור הממשלתי", הוחדרו מטעני נפץ לבית השידור. שלושה מטענים התפוצצו בשעה 17:20 אחר הצהריים בחדר הפיקוח ובאולפני הרדיו החדשים בבית השידור. הקריינית מאי וייסנברג והמהנדס הערבי-נוצרי אדיב אפנדי מנסור נפצעו קשה, ובהמשך מתו מפצעיהם. עקב הפיצוץ בחדר הפיקוח, שהוא החוליה המקשרת בין האולפנים בירושלים למשדר ברמאללה, השידור המשיך מאמצעי שידור שהיו באולפן הצמוד למשדר ברמאללה{{הערה|{{דבר||פצצות בבית־השידור של רדיו ירושלים|1939/08/03|00108}}}}. תוכניות הערב שודרו גם כן מהאולפן ברמאללה, ולשם כך הוסעו הקריינים והאמנים של תוכניות הערב בכלי רכב משוריינים מירושלים לרמאללה.

באותה תקופה ישב ה[[צנזור]] הבריטי בתחנה ברמאללה כשאצבעו על השאלטר. משום כך לא היה טעם להשתלט על האולפן אשר בירושלים. הכוח הצליח לשתק את התחנה למשך שעתיים אך לא עלה בידו לשדר את המנשר מפני שלא היה בנמצא [[מיקרופון]].