הבדלים בין גרסאות בדף "צופן אתב"ש"

הוסרו 392 בתים ,  לפני 3 שנים
←‏צופן אתב"ש במקרא: זה פשוט מבנה כיאסטי/קונצנטרי טיפוסי, גם אם "העורך" (יחיאל צבי מושקוביץ) מעדיף להציג את זה כאתב"ש
(←‏צופן אתב"ש במקרא: זה פשוט מבנה כיאסטי/קונצנטרי טיפוסי, גם אם "העורך" (יחיאל צבי מושקוביץ) מעדיף להציג את זה כאתב"ש)
מפרשי המקרא מייחסים את השימוש בצופן אתב"ש כבר ל[[ספר ירמיהו]], בו במקום אחד מתנבא [[ירמיהו]]: {{ציטוטון|וּמֶלֶךְ שֵׁשַׁךְ יִשְׁתֶּה אַחֲרֵיהֶם|[[s:ירמיהו כה כו|ירמיהו כה כו]]}}, ובמקום אחר: {{ציטוטון|הִנְנִי מֵעִיר עַל בָּבֶל וְאֶל יֹשְׁבֵי לֵב קָמָי רוּחַ מַשְׁחִית|[[s:ירמיהו נא א|ירמיהו נא א]]}}. המפרשים שם כותבים לֵב קָמָי הוא כשדים לפי סדר אתב"ש. ובמקום אחר: {{ציטוטון|אֵיךְ נִלְכְּדָה שֵׁשַׁךְ וַתִּתָּפֵשׂ תְּהִלַּת כָּל הָאָרֶץ אֵיךְ הָיְתָה לְשַׁמָּה בָּבֶל בַּגּוֹיִם|[[s:ירמיהו נא מא|ירמיהו נא מא]]}}. [[תרגום יונתן]] ומפרשים אחרים עומדים על כך שכוונת הנביא במילה ששך היא לבבל בצופן אתב"ש. וכן ישנו איזכור ב[[ברייתא]] של ל"ב מידות שהאגדה נדרשת בהן (מידה כ"ט): "אם לתמורת האותיות, הרי כבר נאמר הנני מעיר על בבל ועל יושבי לב קמי".
 
קיימות עדויות ש[[חז"ל]] השתמשו בו לעתים גם כדי להסתיר משמעות מילים בעלות אופי רגיש, או במלים אחרות ל[[הצפנה]]. דוגמה אחת היא מעשה במלאך שכתב על כותל טרקלינו של בלשאצר, בעת [[משתה בלשאצר]], את המילים {{ציטוטון|מְנֵא מְנֵא תְּקֵל וּפַרְסִין}}. ב[[ספר דניאל]] כתוב: {{ציטוטון|וְלָא כָהֲלִין כְּתָבָא לְמִקְרֵא|[[s:דניאל ה ח|דניאל ה ח]]}} דהיינו שהבבלים לא היו מסוגלים להבין את הכתוב. ה[[אמורא]] [[רב (אמורא)|רב]] מסביר מדוע לא יכלו לקרוא זאת (סנהדרין כ"ב): "בגימטריא איכתיב להון: יטת יטת אדך פוגחמט". פירושו את המילים הללו כתב המלאך בצופן אתב"ש. פרקים א' וב' במגילת איכה מסודרים לפי סדר אתב"ש. במבוא לחומש "דעת מקרא" בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] ל[[מגילת איכה]], מראה העורך איך ישנן מילים ורעיונות מקבילים בין הפסוק הראשון והפסוק האחרון ובין השני לזה שלפני האחרון וכן הלאה.
 
==צפנים נוספים של חילופי אותיות==