אוטם שריר הלב – הבדלי גרסאות

|שם=אוטם שריר הלב

|תמונה=[[קובץ:Heart inferior wall dysfunction.jpg|250px|ללא]]

|כיתוב=איור של חתך רוחבי בלב המדגים נמק כתוצאה מאוטם בקיר התחתון של החדר השמאלי.

|שם בלועזית=Myocardial infarction

== תסמינים וסימנים ==

[[קובץ:AMI pain front.png|150px|ממוזער|שמאל|תמונת אזורי פיזור הכאב הנפוצים בחזה בעת אוטם שריר הלב. בצבע בהיר מוצגות השלכות כאב לאיברים סמוכים.]]

[[כאב חזה|כאב בחזה]] הוא הסימן השכיח ביותר במחלת לב איסכמית בכלל ובאוטם שריר הלב בפרט. הכאב הוא כאב עמוק ולוחץ, שמקנה תחושה של דבר היושב ולוחץ על הלב, ולעתים הוא מתואר כתחושת "שריפה" או "דקירה". הכאב מתרחש לרוב בשעת מנוחה והוא כאב חריף יותר וארוך יותר מאשר הכאב או חוסר הנוחות המתוארים ב[[תעוקת לב]]. לרוב, הכאב מתפתח בבית החזה המרכזי ולעתים מקרין לזרועות. הקרנת כאב יכולה להיות גם לרום ה[[בטן]], ל[[גב]], ל[[לסת תחתונה|לסת התחתונה]] ול[[צוואר]].

 

===אלקטרוקרדיוגרפיה===

[[קובץ:12 Lead EKG ST Elevation tracing color coded.jpg|ממוזער|תרשים אק"ג מ-12 חיבורים המראה הרמה של מקטע ST (בכתום) בחיבורים I{{כ}}, aVL ו-V₁–V₅, עם שינויים מתאימים בחיבורים התחתונים (בכחול), המעידים על אוטם בקיר הקדמי של החדר השמאלי.]]

אק"ג הוא כלי הערכה חשוב באבחנה ובסיווג של אוטם שריר הלב, וכן במיקום האוטם ובחומרתו. שינויים פתולוגים בשריר הלב יתבטאו כשינויים בצורת תרשים האק"ג בהשוואה לתרשים אק"ג של לב בריא. במהלך השלבים המוקדמים של האוטם, שלבים אשר לרוב אינם נמדדים בבית החולים בשל סמיכותם למועד היארעות האוטם, תהיה הרמה קלה או היעלמות של מקטע ST. תוך שעה מתחילת האוטם ניכר גל T מחודד מאוד, בעקבות הנמק אשר יוצר [[היפרקלמיה]] מקומית. כשעה–שעתיים מתחילת האוטם ניתן לראות, בחלק מן האוטמים, הרמה של מקטע ST, כאשר סטייה של למעלה מ-1 מ"מ מצביעה על אוטם. הרמה זו של מקטע ST מכוונת לאבחנה של STEMI, ועל פי רוב היא תהיה קמורה. לאחר שעתיים–שלוש שעות המקטע מגיע לגובה המרבי וב-STEMI מתפתח, על פי רוב, גל Q פתולוגי המעיד על הנזק הקבוע שנגרם לשריר הלב וההולכה החשמלית הלקויה בו. גל Q פתולוגי מוגדר ככזה אם רוחבו לפחות משבצת אחת או שמשרעתו גדולה משליש המשרעת של גל R.

 

===בדיקות ביוכימיות===

[[קובץ:AMI bloodtests engl.png|שמאל|ממוזער|400px|קינטיקה של סימנים המופיעים באוטם שריר הלב עם וללא טיפול של זילוח מחדש]]

במהלך אירוע של אוטם שריר הלב משתחררים מתאי שריר הלב הנמקיים [[אנזים|אנזימים]] המשמשים [[סמן ביולוגי|סמנים ביולוגיים]] לנזק לשריר הלב. הבדיקה הנפוצה ביותר בשגרה לאוטם לבבי חדש היא של [[טרופונין]]. מדובר באנזים המורכב משלושה חלבונים, ששניים מהם: T ו-I משמשים בבדיקות ביוכימיה לאוטם. הטרופונין הנבדק שונה ברצף [[חומצת אמינו|חומצות האמינו]] מחלבונים הנמצאים בתאי [[שריר]] אחרים מתאי שריר הלב. רמותיו עולות בשעות הראשונות שלאחר האירוע הלבבי ונשארות גבוהות למשך 7–10 ימים לאחר אוטם לבבי. משום כך, הוא אינו יעיל לאבחנה של אוטם אשר אירע עד 10 שעות לפני הבדיקה או אוטם אשר אירע תוך מספר ימים מאוטם לבבי אחר. כמו כן, בדיקת טרופונין מאופיינת ב[[רגישות (מדד)|רגישות]] נמוכה, כלומר היא מספקת תשובות שליליות שגויות רבות, ולכן הבדיקה מבוצעת בסדרתיות. ערכי הייחוס של טרופונין T נמוכים פי עשרה מערכי הייחוס של טרופונין I. לצורך תקנון הבדיקות לטרופונין קבעה המכללה האמריקנית לקרדיולוגיה כי על ערך הסף בערכת בדיקת טרופונין לעמוד בשני תנאים: האחד, דיוק עד האחוזון ה-99 באוכלוסיית הייחוס, קרי תשובה חיובית אחת על כל 100 נבדקים מאוכלוסיית הייחוס, והשני, [[מקדם שונות]] של עד 10%.