הבדלים בין גרסאות בדף "דבורים"

הוסרו 5 בתים ,  לפני שנתיים
מ
@26070940 שחזור הבוט - לגרסא של משתמש:Ovedc
מ (תמונות - הסבה לעברית, תיקון פרמטרים (תג) (דיון))
מ (@26070940 שחזור הבוט - לגרסא של משתמש:Ovedc)
|שם=דבורים
|תמונה=[[קובץ:Bee March 2008-10.jpg|250px]]
 
|ממלכה=[[בעלי חיים]]
|מערכה=[[פרוקי רגליים]]
 
==תכונות מורפולוגיות==
[[קובץ:Ochreriades fasciatus on Ballota undulata 2.JPG|ממוזער|200px|נקבה מהמין ''Ochreriades fasciatus'' אוספת אבקה מפרח של [[גלונית]] מצויה, שפלת יהודה. איברי איסוף האבקה ניכרים היטב על בטן הדבורה - מיקום האופייני למשפחת הגזרניתיים.]]
מצויה, שפלת יהודה. איברי איסוף האבקה ניכרים היטב על בטן הדבורה - מיקום האופייני למשפחת הגזרניתיים.]]
[[קובץ:Colletes Colletinae Colletidae Wing venation.svg|ממוזער|200px|עירוק טיפוסי של כנף קדמית של דבורה מהסוג קולט. באיור:{{ש}}sm – התאים התת-שוליים{{ש}}m – התא השולי{{ש}}3d ,1d – התאים הדיסקואידליים{{ש}}Rc2 ,Rc1 – העורקים החוזרים{{ש}}B – העורק הבזאלי]]
 
* '''גודל הגוף''' - למינים שונים גודלי גוף שונים, הנעים ממילימטרים בודדים (למשל בסוגים ''Nomioides'' ו-''Ceylalictus'', ובמין צרטינה ננסית) ועד למספר סנטימטרים (למשל בדבורת-העץ הסגולה). לגודל הגוף חשיבות רבה מבחינת הפרחים המבוקרים - ישנם פרחים המואבקים ביעילות רק על ידי דבורים גדולות, ולהיפך.
* '''מבנה גפי הפה ואורך הלשון''' - תכונה המאפיינת משפחות שלמות, ובעלת משמעות אבולוציונית. במשפחות הקדומות יותר הלשון היא קצרה, ואילו במשפחות המתקדמות יותר (הגזרניתיים והדבוריים) הלשון היא ארוכה. קיים שוני מהותי במבנה גפי הפה בין קצרי הלשון לארוכי הלשון. עם זאת, גם בתוך כל קבוצה קיימת שונות משמעותית באורך הלשון בין מינים שונים. אורך הלשון ומבנה גפי הפה מכתיב במידה רבה את צורות הפרחים עליהם הדבורה מותאמת לשחר באופן יעיל, ועקב כך גם את מבחר צמחי השיחור אותם יעדיף כל מין של דבורה. באופן כללי, דבורים קצרות-לשון יעדיפו פרחים שטוחים בעלי מבנה צלחתי וצוף ואבקה גלויים (למשל משפחת ה[[סוככיים]]), בעוד שדבורים ארוכות לשון יעדיפו פרחים מוארכים בעלי מבנה צינורי וצוף ואבקה חבויים (למשל משפחת ה[[שפתניים]]).
 
==הקן==
[[קובץ:Ceratina_nest_in_fennel_1.jpg|250px|ממוזער|פנים הקן של צרטינה, שנבנה בתוך גבעול יבש של [[שומר פשוט|שומר]], שפלת יהודה. הקן מחולק לתאים: בכל תא לחם דבורים וצאצא אחד. בתא התחתון (מצד ימין) הזחל כבר בקע מן הביצה. בשני התאים האחרים עדיין נראות ביצים.]]
, שפלת יהודה. הקן מחולק לתאים: בכל תא לחם דבורים וצאצא אחד. בתא התחתון (מצד ימין) הזחל כבר בקע מן הביצה. בשני התאים האחרים עדיין נראות ביצים.]]
* '''אסטרטגיית הקינון''' - לכל קבוצה טקסונומית של דבורים ולעתים גם לכל מין אסטרטגיית קינון ייחודית משלו. דרך הקינון הנפוצה ביותר היא חפירת מחילות באדמה או ניצול מחילות קיימות בה. דרכים אחרות כוללות: קינון במחילות בתוך עצים, בגבעולים חלולים, בתוך קונכיות של חלזונות, בניית קינים חשופים מבוץ, ועוד. מינים המשתמשים באסטרגיות קינון דומות (למשל קינון באדמה) עשויים להיבדל במבנה הקן, למשל אורך המחילה, צורת ההסתעפויות מהמחילה הראשית, מספר התאים בקן יחיד, ועוד. מינים טפיליים אינן בונים קינים כלל, אלא מנצלים קינים של מינים אחרים.
* '''שימוש בחומרים לריפוד הקן''' - מינים רבים מפרישים מבלוטות מיוחדות חומרים האוטמים את דפנות התאים ולעתים גם המחילות, ומונעים חדירת מים ולחות, העלולים להרוס את מלאי המזון שבקן. מינים אחרים אוספים מגוון חומרים חיצוניים למטרה דומה, כגון עלים, שערות צמחיות, ושרף צמחי.
 
==יחסי גומלין בין דבורים לצמחים==
[[קובץ:Andrena on Anemone 1.jpg|ממוזער|200px|נקבה של אנדרנה (''Andrena krausiella'') אוספת אבקה מפרח של [[כלנית]], הכרמל. ניתן לראות על גוף הדבורה שני טיפוסים של אבקת פרחים - זו של הכלנית בצבע סגול, וזו של פרחי [[מורכבים]] בצבע צהוב. נוכחות אבקת המורכבים מעידה כי הדבורה החליפה את מין הצמח המבוקר באמצע גיחת השיחור, כלומר נאמנות הדבורה לפרחים היא נמוכה.]]קבוצות ומינים שונים של דבורים מעדיפים צמחים שונים לאיסוף צוף ואבקה. ההבדלים החשובים ביותר מבחינת צרכיהן הקיומיים של הדבורים הם בהעדפת מקורות האבקה. במינים '''אוליגולקטיים''' (oligolectic), איסוף האבקה מוגבל לצמחים ממשפחה אחת ולעתים אפילו סוג אחד בלבד; לעומתם, מינים האוספים אבקה משתי משפחות צמחים או יותר מכונים '''פולילקטיים''' (polylectic). דבורים בעלות '''נאמנות''' (flower constancy) גבוהה, כגון דבורת הדבש, נוטות לבקר פרחים ממין אחד בלבד או ממספר מינים דומים במהלך כל גיחה מהקן. דבורים בעלות נאמנות נמוכה, לעומתן, עשויות להחליף באופן תדיר בין פרחי השיחור, גם במהלך אותה גיחה. לנאמנות גבוהה ישנו יתרון מבחינת הצמחים המבוקרים, והיא מגבירה את הסיכוי להאבקתם.
[[קובץ:Andrena on Anemone 1.jpg|ממוזער|200px|נקבה של אנדרנה (''Andrena krausiella'') אוספת אבקה מפרח של [[כלנית]]
, הכרמל. ניתן לראות על גוף הדבורה שני טיפוסים של אבקת פרחים - זו של הכלנית בצבע סגול, וזו של פרחי [[מורכבים]] בצבע צהוב. נוכחות אבקת המורכבים מעידה כי הדבורה החליפה את מין הצמח המבוקר באמצע גיחת השיחור, כלומר נאמנות הדבורה לפרחים היא נמוכה.]]קבוצות ומינים שונים של דבורים מעדיפים צמחים שונים לאיסוף צוף ואבקה. ההבדלים החשובים ביותר מבחינת צרכיהן הקיומיים של הדבורים הם בהעדפת מקורות האבקה. במינים '''אוליגולקטיים''' (oligolectic), איסוף האבקה מוגבל לצמחים ממשפחה אחת ולעתים אפילו סוג אחד בלבד; לעומתם, מינים האוספים אבקה משתי משפחות צמחים או יותר מכונים '''פולילקטיים''' (polylectic). דבורים בעלות '''נאמנות''' (flower constancy) גבוהה, כגון דבורת הדבש, נוטות לבקר פרחים ממין אחד בלבד או ממספר מינים דומים במהלך כל גיחה מהקן. דבורים בעלות נאמנות נמוכה, לעומתן, עשויות להחליף באופן תדיר בין פרחי השיחור, גם במהלך אותה גיחה. לנאמנות גבוהה ישנו יתרון מבחינת הצמחים המבוקרים, והיא מגבירה את הסיכוי להאבקתם.
 
==מחזור החיים==