הומו היידלברגנסיס – הבדלי גרסאות

|שם=הומו היידלברגנסיס

|תמונה=[[קובץ:Homo heidelbergensis-Cranium -5.jpg|מרכז|220px|היידלברגנסיס]]

|ממלכה=[[בעלי חיים]]

|מערכה=[[מיתרניים]]

במשך רוב המאה העשרים לא הסכימו מרבית ה[[טקסונומיה|טקסונומים]] וה[[פלאואנתרופולוגיה|פלאואנתרופולוגים]] שלסת מאוּאֶר שייכת למין נפרד משל עצמו, ולכן נפוץ גם השימוש במונח הפחות רשמי "'''אדם היידלברג'''". אבל ברבות השנים התגלו ברחבי אפריקה ואירופה מאובני אדם רבים נוספים מן הפלייסטוקן התיכון, כ-800 אלף עד 200 אלף שנים לפני זמננו, שהסיווג שלהם לא היה ברור. המוקדמים שבהם סווגו בדרך כלל למין ארקטוס, והמאוחרים יותר סווגו לקטגוריות מעורפלות כמו "הומו ספיינס ארכאי" (קטגוריה שכללה כל מאובן הדומה אך לא ממש זהה אנטומית למין האנושי המודרני) ו"קדם ניאנדרטלים" (הדומים אך לא זהים למין האדם הניאנדרטלי). חוקרים אחרים הציעו שרוב המאובנים האלו דומים מספיק זה לזה על מנת לשייך אותם למין משלהם. על פי הכללים המקובלים בטקסונומיה, אם משייכים את לסת מאוּאֶר למין כזה יש לקרוא לו בשם "היידלברגנסיס" משום שהוא נטבע ראשון. במקרה כזה תחשב לסת מאוּאֶר לממצא המגדיר (type specimen) של המין{{הערה|שם=harvati2007}}.

 

 

===אדם רודזיה ועוד מאובנים אפריקנים גדולי מידות===

 

===ממצאי היידלברגנסיס מאתר אטאפוורקה בספרד===

מרבית מאובני היידלברגנסיס הידועים כיום התגלו ב[[הרי אטאפוורקה]] שבצפון ספרד, ליד העיירה [[בורגוס]], באתר הכולל מספר מערות עשירות בממצאי אדם קדום. החל מ-[[1978]] נחשפו במערת גלריה שברי גולגולת ולסת המשויכים למין היידלברגנסיס, ביחד עם מאובני [[אריה מערות]] וכלי אבן אשר תוארכו לגיל של 400 אלף שנה לפני זמננו. במערת גראן דולינה הסמוכה התגלו החל מ-[[1994]] גם מאובנים של חמישה או שישה פרטים המתוארכים לתקופה עתיקה אף יותר – בין 850 אלף ל-780 אלף שנה – גיל ההופך אותם לבני האדם הקדומים ביותר שהתגלו ב[[מערב אירופה]]. החופרים אף הציעו לראות בהם מין נפרד שהם מכנים [[הומו אנטקסור]], אשר ממנו השתלשל היידלברגנסיס. גם על מאובנים אלו התגלו רמזים לקניבליות.

 

 

==אנטומיה ומורפולוגיה==

[[קובץ:Atlanthopus mauritanicus.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לסת תחתונה מטיגניף, אלג'יריה, הדומה מאוד ללסת מאואר. נראה בבירור חסרון בליטת הסנטר]]

למרות תפוצתו הרחבה של היידלברגנסיס מבריטניה ועד דרום אפריקה, [[גוף האדם|האנטומיה]] שלו אחידה למדי, ומבחינות רבות מהווה צורת ביניים בין ארקטוס וארגסטר הקדומים יותר מצד אחד לניאנדרטלים המאוחרים יותר מצד שני ולאדם המודרני מצד שלישי.

 

 

[[קובץ:Carte Neandertaliens anciens he.png|מרכז|ממוזער|650px|מפת אירופה בפלייסטוקן התיכון עם כמה מאתרי היידלברגנסיס ו"קדם ניאנדרטלים". צבע כחול כהה מציין את אזור הקרחונים וצהוב בהיר את שטח היבשה שנוסף בתקופות של מפלס פני-ים נמוך]]

 

===תזונה וציד===

הממצאים הארכאולוגים מראים שהיידלברגנסיס ביסס חלק נכבד מפרנסתו על [[ציד]] של חיות גדולות. באתריו נמצאים לרוב עצמות של קרנפים, היפופוטמים, דובים, סוסי בר, איילים ועוד, שעליהן חתכים מכלי אבן חדים המראים שהבשר הופשט מעליהן. החתכים שנמצאו על עצמות בעלי החיים מאתר בוקסגרוב הושוו לאלו הנוצרים על ידי [[קצב (מקצוע)|קצבים]] מודרניים והראו שבני האדם הקדומים היו מומחים במלאכת השחיטה{{הערה|1=Michael W. Pitts and Mark Roberts, ''Fairweather Eden: Life Half a Million Years Ago As Revealed by the Excavations at Boxgrove'', Fromm Intl 1998.}}. באתרי בודו ואטאפוורקה חתכים כאלה התגלו אפילו על גולגולות היידלברגנסיס עצמן, באופן הרומז על קניבליות.

 

 

צייד חיות גדולות קרוב לוודאי הצריך שיתוף פעולה של מספר פרטים, ולכן מצביע על ארגון שבטי בדומה לזה של אוכלוסיות [[ציידים-לקטים]] כיום. סביר ש[[פרווה|פרוות]] בעלי החיים שימשו ללבוש פרימיטיבי, מה שמסייע להסביר את קיום האוכלוסיות בצפון אירופה בתקופות קרות, אך לא ניתן לקבוע זאת בוודאות משום שעור מתכלה ואינו שורד באתרים ארכאולוגים. לקט של מזון מן הצומח קרוב לוודאי המשיך להיות מרכיב חשוב בתזונה, אבל מזון צמחי נדיר יותר באזורים קרים ותכולת ה[[קלוריה#קלורימטריה במזון|אנרגיה]] וה[[חלבון#החלבון בתזונה|חלבונים]] שלו לרוב נמוכה משל בשר.

 

[[קובץ:Tautavel Stone Tool 04.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אבן יד ומקצץ ממערת אראגו בטוטאבל, צרפת]]

[[קובץ:Bifaz de Atapuerca (TG10).jpg|שמאל|ממוזער|250px|אבן יד (מצולם משני הצדדים) מאבן קוורציט מאתר אטאפוורקה, ספרד]]

 

===בריאות, דמוגרפיה ותוחלת חיים===

===כלי אבן וכלים אחרים===

[[קובץ:Venus of Berekhat Ram.jpg|שמאל|ממוזער|100px|צלמית ונוס מברכת רם, ישראל]]

[[קובץ:Venus of Tan-Tan.jpg|שמאל|ממוזער|100px|צלמית ונוס מטן-טן, מרוקו]]

מבחינה ארכאולוגית אתרי היידלברגנסיס שייכים ל[[תקופת האבן הקדומה|תקופה הפלאוליתית התחתונה]], וכלי האבן הנמצאים אצלם הם כמעט תמיד מן התרבות האשלית, שפותחה לראשונה כנראה על ידי ארקטוס האפריקני (או ארגסטר) לפני 1.6 מיליון שנה. העובדה שאותה תרבות כלי אבן שימשה בני-אדם יותר ממיליון שנה כמעט ללא שינוי מצביעה על נחיתות שכלית מהותית של מיני אדם אלו יחסית למין האנושי המודרני. עם זאת כלים אשליים הם יעילים למדי וכוללים מגוון של צורות ייעודיות כמו אבן היד, בעלת חוד ושתי שפות חיתוך אשר שימשה ככלי עבודה נפוץ, המקצץ בעלת שפת חיתוך יחידה, והמגרד אשר שימש כנראה להחלקה של עורות ועץ{{הערה|שם=klein2000|1=Richard G. Klein (2000) [http://web.wits.ac.za/nr/rdonlyres/36b3565b-4c9e-4e18-b220-fbc75ab094aa/0/klein2000.pdf "Archeology and the Evolution of Human Behavior"], '''Evolutionary Anthropology''' 17.}}. בכמה אתרים אשליים נמצאו גם כלי עצם, אשר בדרך כלל נחשבים לתכונה של [[התקופה הפלאוליתית|התקופה הפלאוליתית העליונה]].

 

===היידלברגנסיס כמין בפני עצמו===

[[קובץ:Biface Extension.png|שמאל|ממוזער|290px|מפת התפוצה של כלי-אבן מן התרבות האשלית בעולם הישן. על פי התאוריה האחדנית כל הכלים האלו נוצרו על ידי אותו מין, הומו ארקטוס, בעוד שלפי תאוריות פצלניות הכלים מאירופה נוצרו על ידי המין הומו היידלברגנסיס]]

על אף שהתפיסה האחדנית מסבירה יפה את השינוי ההדרגתי בנפח המוח בשושלת האדם, היא מתקשה להתמודד עם התגליות האחרונות מן ה[[גנום]] האנושי, ובפרט התגלית שמוצא כל האנושות המודרנית הוא מאוכלוסיית בסיס קטנה באפריקה לפני 100 עד 200 אלף שנה בלבד ("המוצא האפריקני"){{הערה|שם=harvati2007}}{{הערה|שם=rightmire2008}}. בניגוד לניבוי של הגישה האחדנית, הממצאים הגנומים מראים שרביית כלאיים פוריה לא התקיימה בין הומו ספיינס ממוצא אפריקני לבין האוכלוסיות המקומיות ביבשות שאליהן הוא היגר - האדם הניאנדרטלי באירופה וארקטוס באסיה (עדיין לא ניתן להוציא מכלל אפשרות שרבייה כזו התקיימה בהקף מוגבל ביותר). בנוסף, הגנום של ניאנדרטלים משוחזר בשנים האחרונות על פי DNA שמוצה מתוך עצמות מאובנות, ושני מחקרים בלתי-תלויים העריכו לפיו שהאב הקדמון המשותף של המין האנושי המודרני והניאנדרטלים חי לאחרונה לפני כ-700 אלף שנה, בהתאמה טובה עם התיארוך של מאובני היידלברגנסיס{{הערה|1=James P. Noonan et al (2006) [http://www.sciencemag.org/cgi/content/abstract/sci;314/5802/1113 Sequencing and Analysis of Neanderthal Genomic DNA] '''Science''', Vol. 314, pp. 1113 - 1118; doi:10.1126/science.1131412}}{{הערה|1=Richard E. Green et al (2008) [http://www.cell.com/retrieve/pii/S0092867408007733 A Complete Neandertal Mitochondrial Genome Sequence Determined by High-Throughput Sequencing] '''Cell''', Vol. 134, pp. 416-426; doi:10.1016/j.cell.2008.06.021}}. אם היידלברגנסיס אכן היה האב הקדמון המשותף של האדם המודרני והניאנדרטלים, סביר שגם הוא היה מין בפני עצמו, שכן גם לאדם המודרני וגם לניאנדרטלים מאפיינים מובהקים וחדשים יחסית אשר הופיעו לפני כ-200 אלף שנים לכל היותר.