משפט חוקתי בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏משנת 1992 ואילך: 1. ראו הערך על פס"ד המזרחי 2. ראו הערך על פס"ד הנדלמן. 3. לא כל חוקי היסוד משוריינים מפני שינוי ברוב רגיל.
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד
שורה 23:
*ב[[בג"ץ פורז]]{{הערה|/958/78}} נידונה חוקיות החלטת [[עיריית תל אביב]] ש"הגוף הבוחר" לבחירת רב ת"א, יורכב מגברים בלבד. ברק הכריע מכוח "חזקת הפרשנות", ש"[[חוק שרותי הדת]]" לא התכוון לסטות מערך השוויון, ובנימוק זה ביטל את החלטת מועצת ת"א.
*בפס"ד רוגוזינסקי נידונה דרישת בני זוג יהודים שהגדירו עצמם כ"חסרי דת", להינשא שלא דרך הרבנות. הנימוק לעתירתם היה "חופש דת" במובן של חופש מדת. בית המשפט דחה את העתירה, בנימוק שהיא סותרת חוק מפורש (למרות שהחוק מנוגד לעקרונות מגילת העצמאות).
*ערב חקיקת חוקי היסוד שנחקקו ב-[[1992]], הוגשה לבג"ץ עתירה כנגד חקיקה שהגדילה באופן רטרואקטיבי את תקציב המפלגות שנבחרו לכנסת. בעתירה נטען שהחוק פוגע ביסוד ה[[שוויון]] כלפי המפלגות שלא נבחרו (מכיוון שהוא לא נחקק לפני הבחירות). ב[[בג"ץ לאו"ר|בג"ץ לאור]]{{הבהרההערה|חסרבג"צ 142/89 תנועת לאו"ר ו-3 אח' נ' יו"ר הכנסת ו-16 אח', פ"ד זיהוימד(3), פסק529 הדין(1990)}} קבע בג"ץ שלא ניתן לבטל חוק מפורש, למרות שהוא סותר את ערך השוויון (בפועל בג"ץ פסל את החוק בנימוק טכני). עם זאת השופט [[אהרן ברק]] "איים" בפסק הדין, כי אם הכנסת לא תחוקק בקרוב חוק יסוד שיעניק לבג"ץ את היכולת לפסול חוק מפורש של הכנסת, בג"ץ עשוי לעשות זאת גם על פי המצב החוקתי הנוכחי.
 
==משנת 1992 ואילך==