זרובבל חביב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
טרול המתים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ הוספת קישור ליעקב אורי |
||
שורה 29:
כחלק מחבריו למד משפטים ב[[אוניברסיטת איסטנבול]], אז קושטא. בהגיעו לחופשה מהלימודים פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] וקטעה את לימודיו. בשנת תרע"ו 1916 התמנה מטעמו של [[אהרן אהרונסון]] לתפקיד ניהולי במסגרת המלחמה במכת הארבה שירד אז על הארץ. בהמשך, שירת במחלקה החקלאית שבנגב במעמד של קצין ב[[צבא האימפריה העות'מאנית]]. לקראת סוף המלחמה ועם כיבוש הארץ על ידי הבריטים התנדב ל[[הגדוד העברי|גדוד העברי]] הארצישראלי ("הראשון ליהודה"). בראשית שנות העשרים, למד חקלאות באוניברסיטאות בצרפת.
כאביו, לפניו, היה איכר וממנהיגי המושבה [[ראשון לציון]]{{הערה|{{דואר היום|ש. ויליניץ|אספה כללית של הלואה וחסכון בראשון לציון|1931/06/07|00409}}}}. הקדיש עצמו לעבודה ציבורית ענפה, הן בתחומי המושבה והן במישור הלאומי. היה פעיל בהגנה, בחינוך ובפיתוח מוסדות במושבה. במסגרת פעילותו הפוליטית היה מאנשי הנהגת "הברית העולמית של [[הציונים הכלליים]]. ובשנת 1932 נבחר למועצה הארצית של המפלגה כנציג ראשון לציון{{הערה|{{דואר היום||מהחלטות הועידה הארצית לציונים הכלליים|1932/07/18|00300}}}}. בשנת 1935 נשלח מטעם המפלגה כציר ל[[קונגרס הציוני]] הי"ט{{הערה|{{דבר||ועידת הציונים הכלליים ננעלה|1933/07/07|00406}}}}. בהמשך כיהן בהנהלת [[המפלגה הפרוגרסיבית]]. בשנת תרצ"ז 1937 נשלח לפולין מטעם הקרן הקיימת לישראל לגייס כספים למטרת גאולת קרקעות הארץ. במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], בשנים 1939-1946, כיהן כראש המועצה המקומית בראשון לציון. מ-1949 ובמשך 15 שנה ניהל את משרד עליית הנוער בתל אביב. ערב מלחמת השחרור נשלח (יחד עם [[יעקב אורי]] מנהלל) על ידי הנהגת היישוב לדרום אמריקה לצורך איסוף כספים לקניית נשק וגיבוש הקהילות היהודיות שם. במהלך השליחות התבשר על נפילת בנו, אמנון חביב, שלחם בנגב. בהמשך נמנה עם מקימי ארגון [[יד לבנים]] ומילא במשך שנים את תפקיד יושב ראש הארגון.
יחד עם פרופסור ח. מ. י. גבריהו הקים את סניף ה[[החברה לחקר המקרא בישראל|חברה לחקר המקרא]] בראשון לציון וכיהן כיושב ראש הסניף עד ליומו האחרון. פרסם מאמרים בעיתונות היומית ובכתבי עת והיה פעיל בחיי החינוך והתרבות של המושבה והעיר ראשון לציון.
| |||